"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תופעות הלוואי צפויות, המשיכו להתחסן

,עודכן

הפנדמיה לא מפסיקה להפתיע אותנו. אנחנו נמצאים במצב הקשה ביותר מאז החלה התפשטות המגיפה, גם בארץ וגם בעולם. הווריאנטים החדשים מתפשטים בעולם וחלקם גורמים לעלייה בקצב ההדבקה, כולל בקרב צעירים, דבר שמשפיע גם על העלייה בתחלואה הכוללת, בתחלואה הקשה ובסופו של דבר גם בתמותה.

ישראל נכנסה לסגר שלישי בשל העלייה במספרים ובעיקר בגלל התנהלות בעייתית. בין הדברים הרבים שעליהם התרענו כקבינט מומחים ולא יושמו אפשר למנות את המשך ההתקהלויות ללא אכיפה מספקת, פיקוח לא מספק על נתב"ג, יישום חלקי של תוכנית "מגן חינוך" ובאופן כללי עייפות קורונה.

כניסה לסגר, בעיניי, היא כמו נשק יום הדין. זהו כלי לא מידתי, בעל השפעה על היבטים נפשיים, כלכליים וחברתיים שצריך להשתמש בו באופן נכון ורגיש, תוך סיוע ואינטגרציה של גורמי בריאות, כלכלה ורווחה ולא רק אכיפה ומשטרה.

מאידך, מתקיים מבצע חיסונים מרהיב בהיקפו שמתבסס על מערכת הבריאות הציבורית, קופות החולים והפריסה שלהן בקהילה, וכן על הניסיון הלוגיסטי במצבי חירום והתגייסות של גופים שונים בחברה האזרחית - מההסתדרות הרפואית, מד"א, רשויות מקומיות ועוד. הלוואי שכל ההתנהלות שלנו במגיפה היתה נראית כפי שהתגייסנו למערך ההתחסנות.

עם זאת, עדיין יש אתגרים. בעת כתיבת שורות אלו עדיין יותר מ־20 אחוזים מהמבוגרים - אוכלוסיית הסיכון המרכזית, שתשפיע על מספר המקרים הקשים והתמותה - טרם חוסנו. גם בפריפריה ובקרב החברה הערבית יש עוד מה לעשות, כמו גם בקרב מרותקי הבית. הסאגה המביכה של חיסון האסירים באה לסיומה סוף־סוף, ואני תקווה שנמצא גם את הפתרון לחיסון האוכלוסייה הפלשתינית, דבר שמעבר לצד הערכי הוא גם נכון עבורנו באופן תועלתני.

חשוב שכולם ימשיכו להתחסן על פי התעדוף של משרד הבריאות. אל לכם להתפתות ולהקשיב לפייק ניוז על אודות תופעות לוואי. עד עתה הדיווחים תואמים למה ששמענו מחברות החיסונים כפי שהוצג לגורמים הרגולטוריים. מעבר לכך, המעקב שמתבצע כעת אחרי ההתחסנות, תופעות הלוואי, המועילות של החיסון בפועל (להבדיל מהיעילות במסגרת הניסוי) והמעקב עד כמה החיסון לא רק מגן מפני תחלואה קשה ומוות אלא גם מהדבקה של אחרים - כל אלו הם חלק משלב 4, המכונה השלב שלאחר השיווק (post-marketing phase), שלב שכל מדינה עוסקת בו ומחויבת לדווח לארגון הבריאות העולמי.

החיסונים כעת אינם ניסוי! ועדת הלסינקי בראשות פרופ' איתן פרידמן, שיצא גם בקולו נגד השמועות על ניסויים בבני אדם, עוסקת בדרך הנכונה של העברת הנתונים לחברת פייזר, נתונים שמשרד הבריאות התחייב שיהיו לא מזוהים ולא ברמה הפרטנית, אם יש דברים הדורשים הסכמה מדעת.

ייתכן שנידרש לעוד שבוע של מגבלות כדי להוריד את שיעורי התחלואה, יחד עם התקדמות מבצע החיסון. אסור לנו לצאת מהסגר במהירות רבה מדי כמו שלצערי נעשה בפעמים הקודמות, כדי שלא נחזור חס וחלילה לסגר רביעי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר