בצלמי ה־BDS

בשבוע שעבר נפל דבר באבולוציה שעובר בשנים האחרונות השמאל הקיצוני בישראל. ארגון בצלם טען בדו"ח רשמי שפרסם ביחס לישראל, כי "הרף המחייב את הגדרת המשטר כאפרטהייד נחצה", והפעם בהתייחס לכל השטח שבין הירדן לים. עם טיעונים פתלתלים שנוהגים בעקרונות המשפט הבינלאומי כבפלסטלינה, בצלם יישרו קו הלכה למעשה עם שאר ארגוני ה־BDS, המנהלים מסע דה־לגיטימציה נגד עצם קיומה של מדינת ישראל. איזה אירוע חריג, לגרסת בצלם, העלה את ישראל למעמד שאפילו סרי לנקה או סודאן, שהפרו זכויות אדם באופן המובהק ביותר, לא זכו לו? בבצלם טוענים כי מדובר ב"כוונות הסיפוח המוצהרות ובחקיקת חוק יסוד: הלאום".

האשמה באפרטהייד אינה יכולה להיזרק לחלל האוויר סתם כך כעוד כינוי גנאי. מדובר במונח משפטי עם הגדרה ומאפיינים ברורים, שמקורו במשטר הגזעני שהתבסס על עליונות לבנים בדרום אפריקה והוכר כפשע ייחודי באמנות בינלאומיות. על פי אותן אמנות, אפרטהייד פירושו "מעשים בלתי אנושיים שבוצעו במסגרת משטר ממוסד של דיכוי ושליטה שיטתיים על ידי קבוצה גזעית אחת על כל קבוצה או קבוצות גזעיות אחרות", כולל רצח נרחב ושעבוד.

מהותו העיקרית של האפרטהייד היתה היררכיה של אזרחים על פי צבע עורם, הפרדה במרחב הציבורי והגיאוגרפי, וכן שלילת זכותם של שחורים לבחור ולהיבחר. שחורים לא היו רשאים לקנות בחנויות שיועדו ללבנים, לשוטט באותם הפארקים או לנסוע באותם האוטובוסים.

במקרה הישראלי, אפילו בשטחי יו"ש שעליהם לא חל החוק הישראלי תוכלו לראות כדבר שבשגרה ערבים ויהודים עורכים קניות בסופרמרקט בגוש עציון ועובדים יחדיו באותם אזורי התעשייה. זאת ועוד, בעוד מהשחורים בדרום אפריקה נשללו הזכויות הפוליטיות, בישראל זכתה מפלגת המיעוט הערבי למספר המנדטים השלישי בגודלו בבחירות האחרונות לכנסת, והזכות להיבחר לא נשללה אפילו מנוסעת המרמרה, ח"כ לשעבר חנין זועבי. ביו"ש מחזיק הציבור הערבי בזכות הצבעה בהתאם לשאיפות ההגדרה העצמית שלו - לרשות הפלשתינית האוטונומית שהוקמה בהתאם להסכם אוסלו - שזה עתה הכריזה על בחירות.

האם בצלם פועל מתוך מחשבה שאכן מתקיים במדינת ישראל אפרטהייד כהלכתו? נראה שלא. השימוש המניפולטיבי דווקא במושג זה, ולא במונחים אחרים, נובע מהרצון לשלול את הלגיטימיות של המשטר בישראל ולעודד את החרמות נגדו. מבחינת הארגון, הצורך להוכיח שישראל אכן אשמה בפשעים שמיוחסים לה כמעט אינו רלוונטי, שכן עצם תיוגה ככזו מספיק כדי לצרוב בתודעה הבינלאומית את הקשר השקרי הזה, ולהטות את דעת הקהל העולמית נגד ישראל.

כבר בשנת 2004, הרבה לפני שהוצע חוק הלאום, אמרה מנכ"לית הארגון דאז ג'סיקה מונטל: "אני חושבת שהמילה אפרטהייד שימושית כדי להניע אנשים, בשל עוצמתה הרגשית". מעבר לזילות הסבל שחוו השחורים בדרום אפריקה, השימוש הרטורי שעושה בצלם במונח אפרטהייד פוגע במאבק הגלובלי הצודק לשמירה על זכויות האדם, בכך שהוא מתייג דווקא אותו, בפרפראזה על דבריו של האסטרטג הצבאי הנודע קרל פון קלאוזביץ, כהמשך המלחמה באמצעים אחרים.

אורן יפרח הוא חוקר בפורום קהלת