"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ידיד מובהק של ישראל, אבל...

,עודכן

האירועים האחרונים בוושינגטון ייזכרו לעד ככתם שחור בדברי ימי ארה"ב, וגם בדברי ימיו של משטר דמוקרטי באשר הוא קיים. טרם נסתיימו הגינויים מכל הצדדים להסתערות האלימה על הקונגרס. לא יחלפו ימים רבים עד שייצאו לאור הספרים והתחקירים, שינתחו את ההתנקשות במשטר הדמוקרטי. וחשוב מכל: כיצד קרה כי ב־2016 החליטו 75 מיליוני אמריקנים להצביע עבור מי שאינו ראוי להנהיג. עתה ברור כי הם שגו.

אבל גם ברכה מצויה בקביעת המצביעים. השגיאה האדירה חשפה כי אין להסתפק בבחירת נציגי הרוב והמיעוט שיממשו את העיקרון הדמוקרטי. עם כל ההבדלים האדירים, המתבקשים, ידועה התופעה שלפיה גם שליטים אכזריים נבחרים באורח דמוקרטי. ייתכן כי לימים יתגלה כי טראמפ הרהר באפשרות להפעיל נשק גרעיני נגד יעד זניח. וזו הדילמה המרכזית שמציבה לטעמנו ההסתערות על הסנאט: לא הומצא המנגנון, מעין המסננת, שימנע הפקדתו של גורל מדינה בידי מי שאינו ראוי להנהגה.

ידידי בוושינגטון, מייק קראפט, לשעבר חוקר ויועץ בתחום הטרור בקונגרס, דיווח לי כי מעשי המסתערים על הקונגרס תאמו את הגדרת הטרור לפי סעיף בחוק הפדרלי. סעיף אחר מגדיר טרור כמעשה אלים שנועד לכפות על ממשלה לבצע מעשה לקידום מטרות פוליטיות. אך אין להכתים את כלל האמריקנים; רבים אבלים על עומק התהום שנפערה.

הזעזוע פוקד לא רק את ארה"ב, וראוי כי יחייב עשייה גם במדינות אחרות, דמוקרטיות. אירועי "יום רביעי השחור" האחרון לא היו חמורים רק בגלל השימוש בנשק חם, הרג שוטר וקטילת מפגינים. הם היו חמורים מאוד גם עקב ליקויי אבטחה שאפשרו את ההסתערות האלימה, שנושאיה חדרו אל תוך בניין הקפיטול. טוב יעשה יו"ר הכנסת אם יורה על תגבור אמצעי הביטחון סביב בית המחוקקים שלנו. פסיכולוגים אומרים כי צצים חקיינים למעשי פשע. איננו חסרים מטורפים. ואצלנו טראמפ ייזכר בנוסח מצער זה: טראמפ היה ידיד מובהק של ישראל, אבל...

האם האלימות צריכה להפתיע? הרי הנשיא טראמפ העניק מעין גושפנקה לאלימות כשהכריז על תמיכתו בסעיף בחוקה המתיר אחזקת כלי ירי. בזמנו הוא גם השמיע גינוי קלוש למפגינים בעיר שארלוטסוויל, וירג'יניה. חלקם היו פרו־נאצים. נראה כי היו גם מי שהקלו בעוצמת המתח הפוליטי שנוצר עקב הלהט שחוללו הצהרות טראמפ, שלא הכיר בתוצאות הבחירות. כל הפרשה האלימה הזאת התחוללה כאשר בשכנות לזירת האירועים ניצבות דוממות אנדרטת לינקולן ויד הזיכרון לג'פרסון, שני נשיאים מחוללי שוויון וחירות הביטוי. הנשיא ביידן יציב לימי כהונתו את מימוש יעד הגישור בין פלגי החברה. הוא ייאלץ לשלש ויותר מאמצים אלה. רק הוא יישא בעול הכבד, שהניח טראמפ על כתפיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר