"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצבעה לרשימה קטנה - זריקת הקול

,עודכן

כמו פטריות אחרי הגשם צצות בימים האחרונים בזו אחר זו רשימות חדשות לקראת הבחירות לכנסת ה-24.

אפשר להעריך שעד ל-3 ו-4 בפברואר, מועדי הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, יהיו יותר מ-30 רשימות שיתמודדו - יותר ממחציתן חדשות.

רק בימים האחרונים צצו ארבע-חמש רשימות חדשות: מפלגת "הישראלים" בראשות רון חולדאי ואבי ניסנקורן; "תנופה" בהנהגת ח"כ עפר שלח; מפלגת הגמלאים החדשה בראשות אלוף (מיל') דני יתום, הח"כית לשעבר רחל אדטו, העיתונאי-כלכלן שלמה מעוז והאמן ננסי ברנדס, "המפלגה הכלכלית החדשה" של פרופ' ירון זליכה ורשימת "עם שלם" בראשות ח"כ לשעבר חיים אמסלם.

כבכל מערכת בחירות, גם בבחירות הקרובות יתמודדו הרבה רשימות קיקיוניות שסיכוייהן לעבור את אחוז החסימה הם אפסיים, ונציגיהן נוטלים חלק בבחירות רק לצורכי פרסום, משום שהדבר מאפשר להם להשמיע את עמדותיהם במסגרת שידורי תעמולת הבחירות ברדיו ובטלוויזיה. כך בוודאי נראה שוב את רשימת "הפיראטים", שקיבלה בבחירות האחרונות 1,473 קולות, או את "מפלגת הגוש התנ"כי" שזכתה ל-389.

יורד לטמיון

יש לזכור שרבבות קולות שניתנים לרשימות שאינן עוברות את אחוז החסימה - יורדים לטמיון ואפילו אינם נכללים בחלוקת המנדטים הסופית. בבחירות לכנסת ה-22 ניתנו יותר מ-126 אלף קולות ל-20 רשימות שלא עברו את אחוז החסימה (3.25%), שעמד על 144 אלף קולות. יתרה מזו, תשע מהרשימות שהתמודדו בבחירות קיבלו פחות מ-1,000 קולות כל אחת. "עוצמה לישראל" בראשות איתמר בן גביר קיבלה את מספר הקולות הרב ביותר מתוך אותן 20 רשימות שלא עברו את אחוז החסימה - יותר מ-83 אלף קולות.

בבחירות לכנסת ה-23 שהתקיימו במארס אשתקד לא עברו את אחוז החסימה 21 רשימות, שקיבלו יחד כמעט 37 אלף קולות. אחוז החסימה עמד אז על כ-149 אלף קולות. גם בבחירות אלה מספר הקולות הגדול ביותר מבין הרשימות שלא עברו את אחוז החסימה ניתן ל"עוצמה לישראל", שקיבלה יותר מ-19 אלף קולות.

המסקנה המתבקשת והמומלצת לכל בעל זכות הצבעה: לא לתת קול לרשימות שאין להן סיכוי של ממש לעבור את אחוז החסימה ולזכות לייצוג בכנסת ה-24. הצבעה כזו כמוה כזריקת הקול לפח האשפה.

במערכת בחירות צמודה שבה לכל מנדט יש חשיבות רבה, חבל שרבבות קולות ילכו סתם לאיבוד ולא ייחשבו בעת החלוקה הסופית של המנדטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

כדאילהכיר