"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קטיף כוכבים במקום בחירות פנימיות

,עודכן

שימו לב: נותרו כמה כוכבים בשמי הפוליטיקה שעדיין לא זוהו, ובעיקר לא מוקמו. הם נעים במסלול סביב נתניהו, שנתון בעיצומו של מסע לאיתור עוד ועוד כמותם. כמובן, כוכבים כבני אנוש. ויש מתחרים לנתניהו, גם הם מתבוננים בשמי הפוליטיקה. על נתניהו להיחפז, לפני שמתחריו יקדימו לקטוף כוכבים ולהנחיתם היישר לחיקם.

קטיף הכוכבים לצורך שיבוצים ברשימת הליכוד הפך חיוני משעה שבוטלו הבחירות הפנימיות במפלגה. נכון, שיבוץ כוכבים ברשימת הליכוד עלול לחסל את הדמוקרטיה הפנימית שתנועת הליכוד כה התהדרה בה, אך לצד הפיחות בדמוקרטיה – יש תועלת. ברשימת הליכוד יוכלו לזרוח כוכבים זוהרים דוגמת תא"ל (מיל') גל הירש, השגריר בוושינגטון רון דרמר, ואפילו דמויות מקרב השלטון המקומי. כוכבי נתניהו יוצנחו, ובכך יהיו פטורים מתלאות ההתמודדות, ובכך אולי גם יכעיסו מתמודדים אחרים.

במסעי התעמולה לקראת הבחירות ב־23 במארס יידחק אפוא לפינה, או יבוטל כליל, נושא הדמוקרטיה הפנימית במפלגות שלטון. בימים רחוקים, לפני שנכנסו לתרבות הפוליטית שלנו מושגים כמו "בחירות פנימיות" או "פריימריז", שלטה בכיפה "ועדה מסדרת", הכינוי להתכנסות של כמה מוותיקי המפלגה שחרצו גורלות: מי ייכנס במקום סביר לרשימת המועמדים לכנסת ומי לא. אבל נוהג לא־דמוקרטי זה לא גרע ממפא"י, מפלגת השלטון דאז, את יכולתה לשלוט במשך עשרות שנים ולהרכיב הרבה ממשלות. בשנים ההן בן־גוריון כמנהיג מפא"י ומנחם בגין, כמנהיג תנועת החרות, בעצמם לא נבחרו להנהגה על ידי המתפקדים במפלגותיהם. אך הם היו אלה שלמעשה הכריעו אז לגבי סיכויי הפעילים, אלמונים ברובם, להשתלב ברשימה לכנסת, ומקומם ברשימה תלוי היה במידת קרבתו של המועמד למנהיג או לצמרת.

בעבר כונו הבחירות בישראל, ולא תמיד בצדק, "בחירות גורליות". הפעם, הנסיבות שהביאו לקיום הבחירות הקרובות מצדיקות לחלוטין את שם התואר "היסטוריות", ולכן גם גיוסם של "כוכבים" לרשימה נראה כמו פעולה חיונית ואף הכרחית ביותר. משטר הדמוקרטיה הפנימית יושעה, וזאת כאשר הסקרים מורים כי ייתכן שאנו מתקרבים למהפך פוליטי, השני במדינה. מהפך, ולא בגלל האפשרות כי יעלה לשלטון מחנה שמאל־מרכז, אלא דווקא חילופי שלטון בין ימין־מרכז בראשות נתניהו לבין ימין־מרכז בהנהגת גדעון סער.

אפשרות זו מסכנת את המשך מעמדה של תנועת הליכוד כמרכיבת הממשלה. זו גם המגמה המחזקת את הנטייה לבצע מהפך בסדרי הבחירות. תקוותו של נתניהו, כך מסתמן, היא כי החלטותיו כמגייס כוכבים לרשימה ישפיעו על המצביעים, וכי ביום הבחירות יאפשרו לו אלה את המשך כהונתו כראש ממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר