אחרי האמירויות ומרוקו: לנפץ מוסכמות גם בהר הבית
,עודכן
אני בדרך כלל נמנית על חסידות מדיניות השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, בכל הנוגע להר הבית. אין ספק שבתקופת כהונתו הקצרה, דברים השתנו לטובה. השוטרים מתנכלים פחות לעולים היהודים, מסיתים מוסלמיים קיצוניים מקבלים צווי הרחקה מהאתר, והשר וצוותו מוכנים יותר להקשיב לאזרחים מקודמיהם. אך איני חסידה של שני דברים שעשה השר אוחנה בחודשים האחרונים. הראשון, הוא כמובן ההתעלמות הבוטה של המשטרה מהפרות הנחיות הקורונה בהר הבית. בכל יום שישי, מתקבצים אלפי מתפללים מוסלמים בהר, חלקם ללא מסיכות, מצטופפים, ומתפללים יחד, בעוד שנתוני התחלואה במזרח ירושלים מרקיעי שחקים. המשטרה - עומדת מהצד.
הדבר השני שעשה אוחנה ואיני חסידה שלו הוא טקס הדלקת נרות בשער הר הבית בשבוע שעבר. הכוונה הייתה טובה, ללא ספק. העלאת המודעות לחשיבותו של הר הבית וקיום טקס בנוכחות השר לביטחון הפנים בסמוך לאתר. אך מה מנע מהשר, האמון על פעילות המשטרה, לחצות את השער ולהדליק את החנוכייה בתוך שטח ההר?
זו כמובן לא אשמתו הבלעדית של אוחנה. התרגלנו. התרגלנו שהם בפנים ואנחנו בחוץ, שהם מכתיבים לנו כללי התנהגות, שעות עליה, ושאר תכתיבים שונים ומשונים, ואנחנו מתיישרים לפיהם, אפילו אם אנחנו השר לביטחון הפנים. אך יש להבין, הזמנים השתנו. כן. בעבר זה היה נראה לא סביר שיהיה ניתן להדליק נרות חנוכה בהר הבית, אך באותה המידה, ואם לא יותר, היה נראה לא סביר שנכונן שלום עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין, סודאן, מרוקו, ועוד ועוד מדינות ערביות ומוסלמיות ללא הסכם עם הפלשתינים. היה נראה לא סביר שמשלחות אמירתיות ובחרייניות יגיעו להר הבית כאורחי מדינת ישראל ויגודפו על ידי הוואקף, ולא להפך, והנה זה קורה. זו מציאות חיינו.
המציאות ניפצה את כל הנחות היסוד שלנו והגיע הזמן שנסייע לה לנפץ גם את הנחת היסוד הזו. אנחנו חברה גלותית, שמסתפקת ב"כמעט". מסתפקת בכותל המערבי של הר הבית במקום בהר עצמו, בהדלקת נרות בשער ההר ולא בתוכו. אני אשער פה, וכמעט בטוחה שלא אתבדה, שלא יקרה דבר אם נדליק בשנה הבאה את נרות החנוכה בהר הבית. עושים זאת באתרים קדושים נוספים הנחשבים "נפיצים" וכלום לא קורה. הסכנה היחידה היא שנבין שבמשך יותר מ-70 שנות קיום מדינת ישראל, וביתר שאת מאז 1967, נתנו לקומץ בריונים להכתיב לנו מה מותר ומה אסור, כי אם לא - ישתמשו בכוח הזרוע.
אם הר הבית באמת בידינו - הגיע הזמן להתנהג ככה.
אופיר דיין
אופיר דיין היא חוקרת ב־INSS ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון"
