"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מבצע החיסונים לא יושלם בלי עזה

,עודכן

משדרות אפשר לראות היטב את שכנתנו ממערב, רצועת עזה. לא צריך תיאוריות מסובכות כדי להבין שכשבחאן יונס מתעטש עזתי בשוק, נרגיש את החיידקים גם אצלנו. מנכ"ל משרד הבריאות הקודם, משה בר סימן טוב, אמר בכנסת, בתחילת משבר הקורונה: "הגדה המערבית, רצועת עזה וישראל הן יחידה אפידמיולוגית אחת". כפי שאומרת מסכת קידושין, סדנא דארעא חד הוא.

אם צודק בר סימן טוב, אזי המצב של כולנו מעורר דאגה אמיתית. התחלואה בשטחי הרשות הפלשתינית, בגדה ובעזה זינקה בשבועות האחרונים. שיעור הבדיקות החיוביות קפץ ל־30 אחוז. מספר בדיקות הקורונה הנערכות בגדה וברצועת עזה עומד על כ־2,500 בדיקות ביום. יחס הבדיקות פר תושב שם עומד על כ־12 בדיקות לכל 100 תושבים. לצורך ההשוואה, בישראל נערכו יותר מ־58 בדיקות לכל 100 תושבים. כמעט פי חמישה.

היכולת לטפל בחולי הקורונה נמוכה בהרבה, בעיקר בעזה. יש שם פחות מ־200 מכונות הנשמה, רובן בשימוש. בישראל יש אלפי מכונות, שעומדות מושבתות, ועוד אלפי מכונות עושות את דרכן לכך במה שנחשב למחדל של השקעה מיותרת שתרד לטמיון.

אם כאן יש תקווה שמדובר בישורת האחרונה של משבר הקורונה, ושמבצע החיסונים שהחל יביא לחזרה ל"עסקים כרגיל" בסביבות פסח, בשטחי הרשות המצב שונה. הסיבה פשוטה: נכון לרגע זה, לא נרכשו חיסונים על ידי השלטונות ברמאללה ובעזה. בעוד יש גישושים לרכישת חיסונים על ידי משרד הבריאות של הרש"פ ליהודה ושומרון, המצב בעזה חמור הרבה יותר.

מדובר בסכנה מיידית לכולנו, גם בתרומה להתפרצות המגיפה וגם בסכנה לקריסה הומניטרית בעזה. ברצועה הצפופה בעולם נשברים שיאי אבטלה, שמגיעים כבר ל־70 אחוז. המגיפה יכולה להביא לפתחנו בעיה ביטחונית ומדינית מסדרי גודל שלא הכרנו. הפתרון לא יכול להיות המשך הידוק הסגר, כפי שמראים נתוני ארגון "גישה", המראים כי היציאה מעזה בנובמבר האחרון ירדה ב־69 אחוז בהשוואה לחודש נובמבר אשתקד.

מדיניות המצור על עזה, שנמשכת מאז 2007, הופכת אותנו לאחראיים לגורלנו ולגורלם. הפסיביות המסורתית מול עזה לא מספיקה. חייבת להיות התערבות נחושה כדי לאפשר טיפול רפואי, ובעיקר חיסונים. אם באופן ישיר, על ידינו, ואם באמצעות מדינות מתווכות. ישראל מעבירה לעזה דולרים מקטאר. ראוי ודחוף עוד יותר להעביר מכונות הנשמה, ציוד לצוותים רפואיים, ובעיקר: מליוני חיסונים. האוכלוסייה בעזה, מחציתה ילדים מתחת לגיל 18, לא תחזיק מעמד ללא סיוע. ואנחנו תכף נחטוף את זה כאן.

לא מדובר בכאב ראש ישראלי בלבד. בעולם יש פערים עצומים בין מדינות, שנחשפים באופן מזעזע במשבר הנוכחי. 70 המדינות העניות בעולם לא יצליחו לרכוש חיסון לרוב האוכלוסייה שלהן עד סוף 2021. כלומר, בעוד לישראל ולמדינות אחרות יש עודף גדול של חיסונים לנפש לחודשים הקרובים, יש מי שלא יראו חיסון אחד שנה קדימה.

בכל הנוגע לעזה וליהודה ושומרון, לא מדובר רק בצו ערכי. מדובר בהבנה שכולנו רקמה אפידמיולוגית אחת באזור, ומדובר באינטרס עליון של הישראליות והישראלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי דבוש

מנכ"ל "רבנים למען זכויות האדם".

כדאילהכיר