"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
להזרים תקווה למשק ולחברה

להזרים תקווה למשק ולחברה

,עודכן

כן בחירות, לא בחירות, הרחש־בחש הפוליטי מחריש אוזניים. ובכל הרעש הזה לא נשמעת תשובה שהציבור מחכה לה: איך אתם, הפוליטיקאים, הולכים להוציא אותנו מהבור העמוק של הקורונה הכלכלית, שרבים מאוד מאיתנו נפלו לתוכו ומידרדרים במהירות למה שמכונה "חיים בעוני".

החיסונים לקורונה לא ירפאו בדרך נס את המצוקה הלא מדוברת מספיק. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, שכרם של 42 אחוזים מהשכירים הופחת במחצית הראשונה של השנה. מאז הסגר השני נוספו יותר מ־200 אלף מובטלים. מאות אלפי משפחות הצטרפו לקבוצת "השקופים": אנשים שמתקשים לשלם חשבונות ושאין להם חסכונות לשבור. על שולחנם של רבים לא עולה ארוחה חמה ומזינה אחת ביום.

אם אנחנו רוצים להיות חברה שמתקיימות בה ערבות הדדית ורשת ביטחון אמיתית לאזרחים בעת מצוקה, צריך לשנות גישה. מדינות רבות בעולם עשו זאת לאחרונה. חלקן מסייעות בנדיבות למי שאיבדו את פרנסתם, חלקן הורידו מע"מ על מוצרים ועל שירותים מקומיים, רבות מהן משקיעות ביצירת מקומות עבודה חדשים. למעשה, גם המוסדות הכלכליים הבינלאומיים, כגון הבנק העולמי וקרן המטבע, ממליצים כיום על השקעה מכוונת־יעדים בחברה האזרחית - לתמוך באופן מספק במובטלים מצד אחד, ולהזרים ביקושים לשוק מצד אחר. הכוונה לא לפיזור כספים, אלא לתקצוב אסטרטגי, שיבטיח כי המשבר הכלכלי יהיה זמני.

כשלא מזרימים ביקושים ולא תומכים באזרחים - אין קונים, עסקים מתרסקים והכלכלה מתכווצת. לעומת זאת, כשמשקיעים ביצירת משרות ובעזרה לאנשים שנפגעו, מגדילים את הביקושים ותורמים להנעת הכלכלה. שינוי גישה חייב לכלול גם את חיזוק השירותים החברתיים, שבישראל מצויים על סף קריסה זה שנים. כך, למשל, יצירת משרות במערכות הבריאות, החינוך והרווחה תספק עבודה למובטלים רבים ותמריץ בנייה מחדש של תשתיות חברתיות יציבות.

במחקר שערך בעשור האחרון, מצא הכלכלן פרופ' יוסי זעירא כי במדינות שבהן ההוצאה הממשלתית האזרחית גבוהה יחסית, הפערים החברתיים נמוכים; ואילו במדינות שבהן ההוצאה האזרחית נמוכה יחסית, הפערים החברתיים עצומים. זה נכון לימים רגילים, ובוודאי לימי מגיפה ומיתון.

מאז תחילת המשבר הניחה הממשלה פלסטרים על הדימום החברתי־כלכלי, אבל אין מדיניות כוללת ופעולה מערכתית. בין שהולכים לבחירות ובין שלאו, חשוב שנבין לאן אנחנו הולכים. השינוי יכול להגיע מימין ומשמאל, ומשניהם יחד. כרגע לא ברור מי מהם בכלל זוכר מה זה להיות חברתיים. רגע לפני שאתם מריצים את הקמפיינים, נשמח שתספרו לנו אם ואיך אתם הולכים לשנות גישה, אילו צעדים תנקטו, כיצד תחלצו אותנו, ואת המשק כולו, מהבור. מגיעות לנו תשובות. מגיעה לנו תקווה!

טלי ניר היא מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

טלי ניר

מנכ"לית עמותת 121