להזרים תקווה למשק ולחברה

כן בחירות, לא בחירות, הרחש־בחש הפוליטי מחריש אוזניים. ובכל הרעש הזה לא נשמעת תשובה שהציבור מחכה לה: איך אתם, הפוליטיקאים, הולכים להוציא אותנו מהבור העמוק של הקורונה הכלכלית, שרבים מאוד מאיתנו נפלו לתוכו ומידרדרים במהירות למה שמכונה "חיים בעוני".

החיסונים לקורונה לא ירפאו בדרך נס את המצוקה הלא מדוברת מספיק. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, שכרם של 42 אחוזים מהשכירים הופחת במחצית הראשונה של השנה. מאז הסגר השני נוספו יותר מ־200 אלף מובטלים. מאות אלפי משפחות הצטרפו לקבוצת "השקופים": אנשים שמתקשים לשלם חשבונות ושאין להם חסכונות לשבור. על שולחנם של רבים לא עולה ארוחה חמה ומזינה אחת ביום.

אם אנחנו רוצים להיות חברה שמתקיימות בה ערבות הדדית ורשת ביטחון אמיתית לאזרחים בעת מצוקה, צריך לשנות גישה. מדינות רבות בעולם עשו זאת לאחרונה. חלקן מסייעות בנדיבות למי שאיבדו את פרנסתם, חלקן הורידו מע"מ על מוצרים ועל שירותים מקומיים, רבות מהן משקיעות ביצירת מקומות עבודה חדשים. למעשה, גם המוסדות הכלכליים הבינלאומיים, כגון הבנק העולמי וקרן המטבע, ממליצים כיום על השקעה מכוונת־יעדים בחברה האזרחית - לתמוך באופן מספק במובטלים מצד אחד, ולהזרים ביקושים לשוק מצד אחר. הכוונה לא לפיזור כספים, אלא לתקצוב אסטרטגי, שיבטיח כי המשבר הכלכלי יהיה זמני.

כשלא מזרימים ביקושים ולא תומכים באזרחים - אין קונים, עסקים מתרסקים והכלכלה מתכווצת. לעומת זאת, כשמשקיעים ביצירת משרות ובעזרה לאנשים שנפגעו, מגדילים את הביקושים ותורמים להנעת הכלכלה. שינוי גישה חייב לכלול גם את חיזוק השירותים החברתיים, שבישראל מצויים על סף קריסה זה שנים. כך, למשל, יצירת משרות במערכות הבריאות, החינוך והרווחה תספק עבודה למובטלים רבים ותמריץ בנייה מחדש של תשתיות חברתיות יציבות.

במחקר שערך בעשור האחרון, מצא הכלכלן פרופ' יוסי זעירא כי במדינות שבהן ההוצאה הממשלתית האזרחית גבוהה יחסית, הפערים החברתיים נמוכים; ואילו במדינות שבהן ההוצאה האזרחית נמוכה יחסית, הפערים החברתיים עצומים. זה נכון לימים רגילים, ובוודאי לימי מגיפה ומיתון.

מאז תחילת המשבר הניחה הממשלה פלסטרים על הדימום החברתי־כלכלי, אבל אין מדיניות כוללת ופעולה מערכתית. בין שהולכים לבחירות ובין שלאו, חשוב שנבין לאן אנחנו הולכים. השינוי יכול להגיע מימין ומשמאל, ומשניהם יחד. כרגע לא ברור מי מהם בכלל זוכר מה זה להיות חברתיים. רגע לפני שאתם מריצים את הקמפיינים, נשמח שתספרו לנו אם ואיך אתם הולכים לשנות גישה, אילו צעדים תנקטו, כיצד תחלצו אותנו, ואת המשק כולו, מהבור. מגיעות לנו תשובות. מגיעה לנו תקווה!

טלי ניר היא מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי