"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהר ויעיל: פיתוח החיסון הוא פריצת דרך טכנולוגית מרשימה

,עודכן

פיתוח החיסון בטווח של שנה בלבד אינו בדיוק הישג מדעי אלא פריצת דרך טכנולוגית מרשימה; אחת הברכות העיקריות בקורונה היא ההתקדמות הדרמטית בטכנולוגיה של הרפואה.

ביחס לחיסון עצמו, המדע כבר "היה שם" כשהחברות שגילו את הווירוס ואת ה־RNA שלו עשו זאת מהר. למעשה, כל החברות היו בעלות אותו רציונל מנחה: ברגע שזיהו את הווירוס, אמרו כך - "בואו נלמד את המערכת החיסונית של האדם לזהות בווירוס אויב - ולתקוף אותו מייד". הרציונל הזה מקובל וכבר נמצא בשימוש, למשל בחיסון העונתי לשפעת.

בפועל, הם החליטו להחדיר את "הקוצים" של הווירוס (על שום צורתו) לגוף האדם, ואז המערכת החיסונית תלמד שהוא הבעיה - ותתקוף אותו. היכן בכל זאת הגדולה? לצורך כך גוף האדם ייצר בעצמו את הקוצים האלה. כיצד? בכל תא של גוף האדם יש "בתי חרושת" לחלבונים (ריבוזומים), כאשר "הקוצים" של הווירוס הם בעצם חלבונים. לכן, בכל פעם שהגוף יזהה "קוצים" - הוא יתקוף אותם. לצורך כך הם השתמשו במניפולציה של Messenger RNA של הווירוס שנכנס לריבוזום ואומר לו מה לייצר, וכך נולד החיסון.

אגב, על התגליות ששימשו לצורך פיתוח החיסון - כבר קיבלו פרסי נובל. מנגד, בהחלט ייתכן שבשל תרומתם הגדולה לאנושות, מפתחי החיסון יקבלו פרס נובל, אם כי לדעתי זה יהיה תחת קטגוריה אחרת של הפרס.

השימוש בטכנולוגיות לצורך פיתוח החיסון מחדד לא את החלוקה הסכמטית (הידועה והמוכרת) בין המערב למזרח, כי אם גם את כוחן של המעצמות המפותחות שכוללות את המזרח - למשל מדינות כסין, דרום קוריאה ויפן, שמשיגות את המערב בתחומים טכנולוגיים מסוימים.

ישראל שייכת למדינות המערב המפותחות והמכון הביולוגי בנס ציונה עושה עבודה מרשימה, אגב שימוש במוחות נהדרים ובניסיון רב שרכשו במשך השנים, אם כי איננו יכולים להביא את הפתרון בזמן קצר מפני שתקציבי המכון דלים למדי. בהקשר זה חשוב מאוד שמערכת החינוך תטפח את המוחות שלנו בישראל ותכשיר את דור העתיד של המדענים והטכנולוגים הישראלים.

כידוע, המערכות הפוליטיות בכל העולם עושות כמיטב יכולתן כדי לדכא את המגיפה או לפחות להוריד את קצב ההידבקות, עד למציאת חיסון, וצוותי הרפואה עושים עבודה מופלאה בריפוי החולים הקשים. אבל חשוב לדעת שלא המערכות הפוליטיות פותרות את הבעיה, כי אם המדענים - אלה שנמצאים במעבדות, בשקט, לא בכותרות - הם עושים את העבודה והם יצילו את העולם בעזרת טכנולוגיה מתוחכמת המבוססת, כאמור, על תגליות עבר.

אחת הברכות הבודדות שהביאה הקורונה היא בהתקדמות הדרמטית של הטכנולוגיה של הרפואה בשנה החולפת. אם נדע ללמד את גוף האדם לא לטעות בזיהוי תאים סרטניים שונים - נתקדם לפתרון בעיית הסרטן. אותן טכנולוגיות ששימשו לפיתוח החיסון לווירוס הקורונה יכולות לשמש גם לשיפור ההבנה של מערכת החיסון האנושי ולטיפול ברעות חולות אחרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר