הפטרון מהמגדל

אהוד ברק התרגל בשנים האחרונות להסתכל מחלון דירתו שבמגדל התל־אביבי, עדיף מעל הקומה ה־30, על המתרחש בחברה בישראל. הגביר החדש צבר את הונו בדילוגים מיומנים של מיליונים בדרכו אל העושר, ערך סיבוב קצר בפוליטיקה והיה מקברניה של תנועת העבודה. היום הוא מתבונן מלמעלה על האנשים תחתיו, שנראים לו קטנים, ומאמין כי הוא יכול להזיז אותם, לנהל אותם, ובעיקר להאכיל אותם שקרים, עד שאסופת השקרים תהפוך לאמת.

התרמית החדשה שאהוד ברק מוביל היא שבנימין נתניהו ומפלגת הליכוד, נציגיה ובוחריה, הולכים בדרך שבה צעדו מנהיגי התנועות הפשיסטיות. ברק הוא לא הראשון שנקט את הדרך הנלוזה הזו. קדם לו בכך, בין השאר, פרופ' יונתן שפירא, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. בספרו "לשלטון בחרתנו" (1989), קבע שפירא כי המזרחים נחותים תרבותית, אינם בעלי כלים של חשיבה רציונלית, ושיקול דעתם אינו נשען על בדיקה תבונית של חלופות פוליטיות, אלא על דימויים פרימיטיביים ורגשיים. מעורבות המזרחים, אליבא דשפירא, הובילה באופן ישיר לכך שהשיח הפוליטי בישראל איבד את אופיו הרציונלי ואימץ דפוסים פופוליסטיים־מסורתיים המאיימים על הדמוקרטיה הישראלית.

שפירא ערך מחקר "אקדמי", שבו רצה להגדיר את תנועת החרות כמשטר פופוליסטי קדם־פשיסטי, ו"שכח" להזכיר ולו במילה את מהפכת הסניפים והדמוקרטיה המפלגתית שהוביל יו"ר הנהלת הליכוד דאז, יצחק שמיר. קודם סימן את המטרה - מנחם בגין וחבריו הם פשיסטים - ולאחר מכן אסף את העובדות בהתאם לאידיאולוגיה הקלוקלת והגזענית שסימן מראש.

פרופ' שפירא אז, וברק היום, מבקשים להציג את המזרחים התומכים בליכוד כהמון אנטי־דמוקרטי ושטוף סיסמאות. כמו ברק, גם שפירא סבר כי שלטון הליכוד בלתי יציב ויתפורר במהירות. השערתו של שפירא לא עמדה במבחן המציאות, אולם הצבת הדימוי של משטר מעין פשיסטי אפשרה לו לטעון כי מנחם בגין וחבריו הובילו לחדירה של פעילות בלתי רציונלית לזירה הפוליטית, וכי התקיים פוטנציאל טוטליטרי המסכן באורח ממשי את השלטון הדמוקרטי: "גדל הפיתוי העומד בפני מנהיגים פופוליסטים לתרגם את התלהבות ההמונים ואת הקשר המיסטי אשר נוצר בינם לבין תומכיהם לביטול הדמוקרטיה ולהקמת משטר טוטליטרי". שקר בשקר נאחז. תנועת הליכוד היתה ועודנה התנועה היחידה הגדולה שדוגלת בבחירות פנימיות דמוקרטיות.

אהוד ברק, בשנת 1997 ביקשת מאיתנו, המזרחים, סליחה על החטאים והעוולות שהובילה ויישמה תנועת העבודה ביחס אלינו. הבנו כבר אז, כמו גם היום, עד כמה אתה שקרן וחסר עמוד שדרה חברתי אמיתי. הפרולטר ממגדל המיליונרים - רעיון מגוחך. אף פעם לא האמנו ל"סליחה" שלך. דע לך, עידן הפטרונות שלך ושל הדומים לך הסתיים. קטענו את שרשרת ההדבקה של עוולות תנועת העבודה. תממן את מסיבות הרחוב בבלפור; אף אחד מאיתנו לא יבוא איתך. תמשיך ותשקע בתוך פאר המגדלים שלך. האנשים הקטנים שאתה רואה אותם מלמעלה, ממרום המגדל, אומרים לך בקול ברור: היית, ואתה לא חסר.