"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השמאל מוכרח להיגמל מתחושת העליונות המוסרית

,עודכן

דונלד טראמפ, סגנונו הבוטה, אופיו ומדיניותו בנושאים רבים זכו לקיתונות של ביקורת, פעמים רבות בצדק רב. טוב שהאיש הזה, על פגמיו הרבים, אינו הנשיא של המעצמה החזקה בעולם. כשרשתות השידור הכריזו על ג'ו ביידן כנשיא הנבחר, נשמו רבים לרווחה. "הסיוט נגמר", קראו. אולם זו תהיה טעות להסיק שעידן טראמפ היה סוג של תאונה היסטורית או פוליטית, וכעת נוכל להסיר את המשקולת ולהמשיך בכיוון הנכון. התמיכה בטראמפ משקפת הלך רוח שלא הולך לשום מקום, והכרחי להתייחס אליה במלוא הכבוד והרצינות.

רבים בשמאל עדיין מציגים את מצביעי טראמפ כאספסוף של לאומנים, גזענים ומיזוגנים, הנוהים אחר דמגוג פופוליסט. ההסברים הללו עושים חיים קלים מדי למי שטוענים אותם, ומונעים מהם להתבונן על סיבות העומק שגרמו לקרוב למחצית מהבוחרים לבחור בטראמפ כנשיא: השיפור הכלכלי שחוו, הערכים הדתיים שעודד ותחושת הביטחון והגאווה שנסך בהם. הנחת היסוד העומדת בבסיס הטיעונים הללו היא כי התפיסה הליברלית־פרוגרסיבית היא בבחינת הכרח מוסרי. מי שאינם מזדהים עימה, לדידם, לוקים בפתולוגיה המעוורת אותם מלראות את האמת.

עיוורונו של המוסר הליברלי ביחס לתפיסות מוסר אחרות, בפרט זו השמרנית, אינו זר גם למחקר המדעי. פסיכולוגים חברתיים, דוגמת ג'ונתן היידט, מצאו כי שמרנים נוטים להבין ולקבל את עקרונות המוסר המובילים את הליברלים גם אם אינם מזדהים עימם, אך מי שמזהים את עצמם כליברלים, סובלניים פחות כלפי תפיסות מוסר אחרות, ואף מגדירים את מי שמחזיק בהן כבלתי מוסרי.

בנאומו הראשון לאחר הכרזת הרשתות התחייב ביידן "להיות נשיא שמבקש לאחד ולא לפלג. שלא רואה מדינות 'אדומות' ו'כחולות', אלא ברית של ארצות", ואמר שהגיע זמנה של אמריקה להחלים. אחרי שנים של העמקת שסעים בעידודו של טראמפ, אמריקה צריכה להתחבר מחדש. אולם תהיה זו טעות לתלות אותם שסעים בצד אחד או באדם אחד. כעת, משניצחו, הדמוקרטים מוכרחים להתייחס ברצינות לסנטימנטים ולצרכים הרגשיים, הזהותיים והכלכליים שלהם נתן טראמפ מענה. אל להם להסתכל על מצביעיו כעל עדר מוסת או מרושע, אלא להכיר במלוא הענווה שאולי גם בעולמם הערכי של יריביהם יש היגיון, תבונה וטוב.

החלמה ואיחוי יהיו אפשריים רק כשהשמאל הליברלי יוותר על תפיסת הצדק והמוסר האבסולוטית שלו. יתרה מכך, אם ימשיך להחזיק בתפיסת עליונות מוסרית, הוא צפוי להתעורר בעוד ארבע שנים לאותו הלם שאליו התעורר לפני ארבע שנים: הלם מההפסד בבחירות והלם מעוצמת הניתוק שלו מזרמי העומק בחברה האמריקנית. זהו מסר שראוי שיהדהד גם באוזני השמאל הליברלי בישראל.

נטלי לוי היא דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א ומנהלת התחום הרעיוני במכון שחרית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר