השמאל מוכרח להיגמל מתחושת העליונות המוסרית

דונלד טראמפ, סגנונו הבוטה, אופיו ומדיניותו בנושאים רבים זכו לקיתונות של ביקורת, פעמים רבות בצדק רב. טוב שהאיש הזה, על פגמיו הרבים, אינו הנשיא של המעצמה החזקה בעולם. כשרשתות השידור הכריזו על ג'ו ביידן כנשיא הנבחר, נשמו רבים לרווחה. "הסיוט נגמר", קראו. אולם זו תהיה טעות להסיק שעידן טראמפ היה סוג של תאונה היסטורית או פוליטית, וכעת נוכל להסיר את המשקולת ולהמשיך בכיוון הנכון. התמיכה בטראמפ משקפת הלך רוח שלא הולך לשום מקום, והכרחי להתייחס אליה במלוא הכבוד והרצינות.

רבים בשמאל עדיין מציגים את מצביעי טראמפ כאספסוף של לאומנים, גזענים ומיזוגנים, הנוהים אחר דמגוג פופוליסט. ההסברים הללו עושים חיים קלים מדי למי שטוענים אותם, ומונעים מהם להתבונן על סיבות העומק שגרמו לקרוב למחצית מהבוחרים לבחור בטראמפ כנשיא: השיפור הכלכלי שחוו, הערכים הדתיים שעודד ותחושת הביטחון והגאווה שנסך בהם. הנחת היסוד העומדת בבסיס הטיעונים הללו היא כי התפיסה הליברלית־פרוגרסיבית היא בבחינת הכרח מוסרי. מי שאינם מזדהים עימה, לדידם, לוקים בפתולוגיה המעוורת אותם מלראות את האמת.

עיוורונו של המוסר הליברלי ביחס לתפיסות מוסר אחרות, בפרט זו השמרנית, אינו זר גם למחקר המדעי. פסיכולוגים חברתיים, דוגמת ג'ונתן היידט, מצאו כי שמרנים נוטים להבין ולקבל את עקרונות המוסר המובילים את הליברלים גם אם אינם מזדהים עימם, אך מי שמזהים את עצמם כליברלים, סובלניים פחות כלפי תפיסות מוסר אחרות, ואף מגדירים את מי שמחזיק בהן כבלתי מוסרי.

בנאומו הראשון לאחר הכרזת הרשתות התחייב ביידן "להיות נשיא שמבקש לאחד ולא לפלג. שלא רואה מדינות 'אדומות' ו'כחולות', אלא ברית של ארצות", ואמר שהגיע זמנה של אמריקה להחלים. אחרי שנים של העמקת שסעים בעידודו של טראמפ, אמריקה צריכה להתחבר מחדש. אולם תהיה זו טעות לתלות אותם שסעים בצד אחד או באדם אחד. כעת, משניצחו, הדמוקרטים מוכרחים להתייחס ברצינות לסנטימנטים ולצרכים הרגשיים, הזהותיים והכלכליים שלהם נתן טראמפ מענה. אל להם להסתכל על מצביעיו כעל עדר מוסת או מרושע, אלא להכיר במלוא הענווה שאולי גם בעולמם הערכי של יריביהם יש היגיון, תבונה וטוב.

החלמה ואיחוי יהיו אפשריים רק כשהשמאל הליברלי יוותר על תפיסת הצדק והמוסר האבסולוטית שלו. יתרה מכך, אם ימשיך להחזיק בתפיסת עליונות מוסרית, הוא צפוי להתעורר בעוד ארבע שנים לאותו הלם שאליו התעורר לפני ארבע שנים: הלם מההפסד בבחירות והלם מעוצמת הניתוק שלו מזרמי העומק בחברה האמריקנית. זהו מסר שראוי שיהדהד גם באוזני השמאל הליברלי בישראל.

נטלי לוי היא דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א ומנהלת התחום הרעיוני במכון שחרית