"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המגזר הפרטי, כוכב עליון

,עודכן

אזרחי ישראל זוכרים ומוקירים את האסטרונאוט הראשון, אל"מ אילן רמון ז"ל, שטס במעבורת החלל "קולומביה", שכל צוותה נספה. בעקבות האסון הקימה אלמנתו רונה רמון ז"ל את קרן רמון ששמה לה למטרה לעודד את החינוך למצוינות ולמדע בקרב בני הנוער דרך העיסוק בחלל. איתן סטיבה, טייס קרב לשעבר בחיל האוויר, היה שותף להקמת הקרן ואחד התורמים העיקריים לה.

בעקבות אסון קולומביה תם עידן מעבורות החלל מסוג זה ביולי 2011 עם נחיתת "אטלנטיס". במקומן החלה נאס"א לממן פיתוח של רכב חלל חליפי, שיוכל להטיס אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית. הפעם הוחלט לפתח את הרכב בחברה עסקית, ויצא קול קורא לתחרות בין החברות בתחום.

חברת ספייס איקס מובילה בינתיים במרוץ עם רכב החלל "דרגון 2", שבו אמור גם לטוס האסטרונאוט "שלנו". ואיך טסו האמריקנים לתחנת החלל בעשור שבו לא היו להם מעבורות? באמצעות רכב חלל רוסי, ללמדכם עד כמה החלל הוא תחום שבו שיתוף הפעולה הבינ"ל הוא הדוק בהשוואה לכל תחום אחר.

המגמה המאפיינת את הפעילות בחלל בשנים האחרונות היא זו: בניגוד לעבר, שבו הפעילות בחלל בוצעה כמעט רק על ידי ממשלות של מדינות גדולות ועשירות, יותר ויותר פעילות מתבצעת כיום במגזר העסקי, כולל פיתוח משגרי לוויינים. דוגמה לכך ניתן לראות אצלנו בסיפור הנחיתה על הירח של "בראשית", שפותחה על ידי קבוצת צעירים בעלי חזון, ונבנתה במימון פרטי של כ-100 מיליון דולר.

איתן סטיבה עתיד לשהות בתחנה 200 שעות, שבמהלכן יבצע שורת ניסויים מדעיים וטכנולוגיים. והעיקר: הוא צפוי לקיים פעילויות להנגשת עולם החלל לילדי ישראל, שיוכלו אף לשוחח איתו בשידור חי (בעברית!) בזמן שהייתו בחלל.

למרות שמדובר בפעילות המגזר הפרטי, משרד המדע וסוכנות החלל גאים להיות שותפים לקרן רמון בבחירת הניסויים שיבוצעו בחלל כמשימה לאומית שתחבר סביבה את מיטב המוחות של עשרות אלפי ילדים ומבוגרים, נשים וגברים, מדענים ותעשיינים כאחד.

הכותב הוא אלוף (מיל') ויו"ר סוכנות החלל במשרד המדע והטכנולוגיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר