יש אנשים אמיתיים על גבעת המטוס

מי ששמע את הכותרות על אישור תוכניות הבנייה בשכונת גבעת המטוס עלול להתרשם שמדובר בפנינת נדל"ן מזרח־ירושלמית שממשלת ישראל מעוניינת להקים בה דירות יוקרה, להרוויח הון ועל הדרך לטרפד את חלום הרצף הטריטוריאלי של המדינה הפלשתינית. אלא שאתר הקרוואנים המוזנח עם הנוף המרהיב הוא קודם כל סיפור אנושי, חברתי, פנים־ישראלי. בשנות ה־90 הוא אכלס מאות משפחות שהגיעו ארצה עם העליות הגדולות מאתיופיה, עד שעברו לדירות קבע. אליהם הסתפחו כמה עשרות משפחות במצוקת דיור, והן אלו שמאכלסות את "השכונה" - שם קצת מחמיא לכביש מפותל עם מנורות רחוב שבורות, כלבים משוטטים, קרוואנים מתפוררים ועזובה בכל פינה.

אני מכירה את גבעת המטוס היטב כי הגעתי אליה ב־2009, אחרי שהרמתי טלפון לכל המרכזים הקהילתיים באזור והבנתי שאתר הקרוואנים המוזנח הוא אקס־טריטוריה ירושלמית. ארבעה חברים היינו, צעירים מתקני־עולם, שבאו למקום כדי למלא את הוואקום החברתי־חינוכי. מועדונית הילדים והנוער שהקמנו, ועודנה פועלת, היתה עבור חלקם לקרש הצלה של ממש. נהיינו בשר מבשרו של המקום שהאחריות על תושביו מיטלטלת כבר עשורים בין עיריית ירושלים לחברת עמידר למשרד השיכון וחוזר חלילה.

פעם בכמה שנים - וגם השבוע - השכונה המוזנחת והשכוחה עולה לכותרות. "בנייה במזרח ירושלים" זועקים ארגוני שמאל, ושגרירי האיחוד האירופי ממהרים להשמיץ את "הפגיעה בתהליך השלום". שגריר ארה"ב לשעבר מרטין אינדיק השתומם בטוויטר: "האם נתניהו רוצה להביך את ביידן בבנייה שנויה במחלוקת במזרח ירושלים כמו ב־2010?"

אך "תהליך השלום" כבר מזמן לא על הפרק, הבנייה "המביכה" כוללת מאות יחידות דיור בשכונה הערבית השכנה בית צפאפא, וגבעת המטוס - תחזיקו חזק - נמצאת הרחק־הרחק בדרומה של העיר, בואכה בית לחם וגוש עציון, ולא במזרחה. זו דיס־אוריינטציה מושלמת, סמלית כל כך, של מי שבשם החלום מתעלמים לחלוטין מהמציאות; מי שמחפשים בכוח את הקיפוח הפלשתיני ועיוורים לכך שבינתיים חיים בשטח אנשים ממשיים. לפני שרצים לדאוג לתוואי המדינה הפלשתינית המדומיינת, אולי אפשר להפנות את הזרקור (והמשאבים) ולשאול את השאלות הגדולות על האנשים האמיתיים שנמצאים שם: שאלות על מדיניות דיור וחינוך, על אחריות אישית ותכנון ממשלתי, על השקעה מאסיבית באוכלוסיות מסוימות תוך התעלמות מאוכלוסיות אחרות, על טעויות היסטוריות ומי אחראי לתקן אותן.

מי שיש לו פטיש רואה בכל בעיה מסמר, ומי שיש לו מימון אירופי רואה בכל בעיה ישראלית קיפוח פלשתיני. אבל מי שעומד בגבעת המטוס וצועק "פלשתין" רלוונטי כמו מי שעומד בפאתי בית לחם וקורא לה מזרח העיר.