רוח החופש עדיין פועמת
לכלכלן הסקוטי, אחד מאבות הכלכלה, אדם סמית, היה ברור כבר באמצע המאה ה־18 שארה"ב הולכת להיות מעצמה הרבה יותר גדולה מבריטניה. זו לא היתה הנחה טריוויאלית באותה עת, למעשה אפילו הנחה הזויה. ההנחה שלו התבססה על העובדה שארה"ב נבנתה על עקרונות של חופש - התמריץ האנושי הבסיסי לעושר: תיזום, תעבוד, תרוויח. השמרנים, הרפובליקנים, כשמם, ממשיכים את הדרך הזו לפי אותם עקרונות. הבחירות האלה הוכיחו פעם נוספת שהרוח הזו עדיין פועמת בלב אומת החופש, גם אחרי 244 שנים. גם אחרי ההגירה המודרנית ממדינות מרכז ודרום אמריקה ומאסיה ולמרות ההשפעות האירופיות. בעת כתיבת שורות אלה ההכרעה עדיין לא נפלה, אך כבר ברור שהיא לא דומה לסקרים, או כפי שג'ו ביידן אמר אתמול: "אף אחד מאיתנו לא יוכל להכריז על ניצחון היום"; זאת אחרי שהסקרים כבר עשו זאת, כדרכם, הרבה לפני הבחירות.
הנשיא דונלד טראמפ הצליח להראות את דרכו הרבה לפני שהוא קינח בקורונה. בניגוד לציפיותיהם של חלק מהפרשנים, הקורונה לא היתה שובר השוויון בבחירות האלה. פחות משליש מהאזרחים (לפי מדגם) ציינו את הקורונה כגורם חשוב בבחירת הנשיא. אבל יותר ממחצית מהאזרחים ציינו שהכלכלה היא הגורם החשוב בבחירתו. למרבית האזרחים, גם במדינות אחרות בעולם יש יכולת להפריד בין התכונות האישיות של המנהיג שלהם לבין היכולת שלו להביא אותם להישגים. כך זה היה תמיד - מימי דוד המלך ועד היום, מלכים, גנרלים, קיסרים, נשיאים וראשי ממשלות - כשהם הביאו שגשוג כלכלי וביטחון הם זכו לאמון העם ולאהדתו. אלה שציינו שהגורם הכלכלי הוא החשוב להם ביותר בבחירת הנשיא יודעים שטראמפ אמור להיות הבחירה שלהם.
בשוליים יש מי שלא יודע לעשות את ההפרדה ומחפש במנהיג שלו גם תכונות אופי המצופות מידיד נחמד וסימפטי: רוגע, קצת מופנמות, דיבור מנומס וחיוך מקבל. את התכונות האלה ככל הנראה קל יותר למצוא אצל ביידן. אבל מי שיבחן את מה שיש לו להציע בתחום הכלכלי יבין שיש לו הרבה פחות מה להציע. סגניתו, קמלה האריס, באה מהשמאל הכלכלי־חברתי. דעותיו של ביידן בנושאי כלכלה אינן נחרצות. מכל הסיבות הללו משקיעים אמורים להעדיף את טראמפ. הוא זה שהביא למעשה לחיסול האבטלה בארה"ב - עד הקורונה. הוא הביא לצמיחה מרשימה, ניתק את ארה"ב מסבסוד ארגונים שלמעשה פעלו נגדה, פתח מחדש שורה של הסכמי סחר ושיפר את עמדת ארה"ב, הוא היחיד שהצליח לרסן את הטרור ופתח פתח לברית בין המדינות הערביות החוששות מאיראן. הוא הביא לבידודה והציע חלופה לנפט שלה, כך שלמרות החרם עליה מחירי הנפט לא זינקו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
