בחישה צרפתית

צרפת סופגת טלטלה כואבת לאחרונה. אחרי רצח המורה שהעז להציג לתלמידיו קריקטורות של מוחמד, היכה הטרור בניס, כששלושה אזרחים נרצחו בכנסייה בעיר החוף הדרומית. סחרחורת האירועים האלימים בתוך צרפת התפשטה כלפי חוץ, עם גל של מחאות מוסלמיות נגד נשיא הרפובליקה, עמנואל מקרון, שהעז לעמוד על חופש הביטוי ועל ערכיה החילוניים של הרפובליקה הצרפתית.

כחלק ממאבקה של צרפת בהתחזקות האסלאם הקיצוני בשטחה, דווח ב"מקור ראשון", הכריז הנשיא מקרון שחיוני "לשחרר את צרפת מהשפעות זרות". הנשיא נחוש להגביר את המעקב אחר מקורות המימון הזרים למסגדים בשטח צרפת, והכוונה היא בעיקר לכספים המועברים מממשלות סעודיה, קטאר וטורקיה.

בצדק מוטרד הנשיא מבחישה של ממשלות זרות בנעשה במדינתו, בעיקר כשכסף זר מממן גורמים קיצוניים החותרים תחת ערכי הליבה של ארצו. העניין הוא, שגם לצרפת נטייה לתמוך בפעילות פוליטית, לעיתים קיצונית, בארצות אחרות. לפי אתר ארגון NGO MONITOR, ממשלת צרפת מימנה ישירות או בעקיפין, במאות אלפי שקלים, את הארגונים הישראליים "בצלם", "עמק שווה", "עיר עמים", "יש דין", וארגון ה־BDS "מי מרוויח". אלה כמובן לא ארגונים המעודדים טרור, ובוודאי שאין להקבילם לאימאמים המטיפים במסגדים לג'יהאד רצחני, אבל בחישה בסוגיות רגישות הנמצאות בלב הוויכוח הפוליטי הפנים־ישראלי חוצה קו אדום.

אלא שהממשלה הצרפתית מתקצבת גם ארגונים פלשתיניים; לא ארגוני זכויות אדם או צדקה, אלא גופים שמקושרים לטרור, למשל ארגון החזית העממית. בין השנים 2019-2016, לדוגמה, העבירה סוכנות הפיתוח של ממשלת צרפת כ־320 אלף יורו למרכז הפיתוח "מען". בשנת 2018 התגלו קשרי עובדים בארגון זה לטרור ולחזית העממית. הממשלה האוסטרלית הפסיקה לתמוך בו בשל כך, וממשלת צרפת? ממשיכה.

עוד עשרות אלפים יורו לארגון BDS, עוד כסף לארגון שדוחף למעורבות בבתי המשפט בישראל; הכל גלוי, הכל נחקר - ולכל השלכות, לעיתים כואבות, על מציאות חיינו. בתירוצים של מלחמה בכיבוש או תמיכה בזכויות אדם, תומכת ממשלת צרפת גם בגורמים קיצוניים בעלי פוטנציאל מסית ורצחני.

אבל לעומת צרפת, שנחושה להשתחרר "מהשפעות זרות", ישראל משתמטת מהחובה להציב גבול. ממשלות אירופה נוהגות כאן באחת הקולוניות שלהן, וצרפת היא דווקא דוגמה לאחת המממנות המשניות. המימון של גרמניה או האיחוד האירופי מאסיבי יותר. מיליוני יורו בשנה נשפכים פה, כדי לשנות את ישראל מבפנים, בדרך עוקפת דיפלומטיה ודמוקרטיה. במשך שנים מוגשים לראש הממשלה ולמשרד החוץ דו"חות מימון זר, והם מונחים אחר כבוד בתחתית הערימה. הטענות אכן צריכות להגיע לקובעי המדיניות בממשלת ישראל, אבל אפשר גם לקרוץ לצרפת.

ישראל צריכה לעמוד לצד צרפת בקרב הצודק שהיא מנהלת נגד החדירה ההרסנית של האסלאם הקיצוני לעריה ולשכונותיה. צרפת נלחמת על חופש הביטוי ועל תרבות המערב. אבל בינתיים, לצד התמיכה הזו, כדאי שמישהו בממשלת ישראל ינסה להציב, בעדינות, בפני ממשלת צרפת מראה. נכון, זה לא בדיוק אותו דבר, ובכל זאת.