"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כלכלית, טראמפ אכן החזיר את אמריקה לגדולתה

,עודכן

לנשיא דונלד טראמפ יש סגנון משלו, שעל פניו נראה מתאים יותר לסגנון הישראלי מאשר לזה האמריקני - פחות גינונים ויותר ישירות. רבים שונאים אותו על כך ורבים אחרים מעריצים אותו, בעיקר מתוך המיאוס מתרבות הפוליטיקלי קורקט שהגיעה בשטף גדול לארה"ב מאירופה. אבל הסיבות השכיחות של אלה שיצביעו נגד הנשיא המכהן יהיו, מעבר לסגנון, הגישה למשבר הקורונה ולמדיניות ההגירה. הכלכלה לא תהיה העילה של המצביעים נגדו, כי הוא בהחלט סיפק את הסחורה - לפחות כפי שהבטיח.

האמריקנים מבינים היטב את הכוונה מאחורי הסיסמה "להחזיר את גדולתה של אמריקה". בשונה מהמוכר בעולם, ארה"ב היא לא מדינה; רק מי שהכירו את בריה"מ של פעם מבינים באמת את ההבדל. כשחיים ביבשת ענקית עם מאות מיליוני אנשים, התלות במדינות אחרות מצטמצמת וההשפעה על האחרות גדלה. זהו יתרון הכוח, שבעיני אירופה נתפס כחיסרון. ארה"ב יודעת לספק לעצמה כשלושה־רבעים מהתצרוכת העצמית שלה, ובתחומים חשובים רבים גם הרבה יותר מזה - כמו אנרגיה, מזון וביטחון. אלא שהיא איבדה את זה בעשורים האחרונים כשוויתרה על תעשיות הרכב והטקסטיל, ועל חברות מקומיות רבות שנדדו לאירופה ולאסיה, שהציעו להן מסים נמוכים יותר.

טראמפ הוריד מסים והחזיר אותן הביתה, ובכך צמצם את האבטלה והזניק את היצוא. שיעורי האבטלה שבו לשיעורם הנמוך מלפני חמישה עשורים, כשאמריקה היתה גדולה יותר. אחרי כל מה שהוא עשה לטובת חברות הטכנולוגיה, הוא נכנס לעימות חזיתי עם חלקן - עם מפעילות הרשתות החברתיות בעיקר. איתן הסוגיה היא אידיאולוגית, שוב - חופש, זה שתמיד היה נר לרגלי המעצמה הגדולה.

טראמפ גם הגן על התעשייה המקומית כשפתח הסכמי סחר ישנים מול קנדה, מקסיקו ואירופה, ופתח חזית של ממש מול היריבה הכלכלית הגדולה ביותר של ארה"ב - סין. שום נשיא לפניו לא העז לעשות זאת, וכל המלגלגים שחשבו שזו התאבדות מבחינתו, נמוגו כלא היו. הוא השיג את כל יעדיו כששיפר משמעותית את הסכמי הסחר של ארה"ב. למעשה, יותר מ־50 אחוזים מהאמריקנים, שזה כמובן כולל לא מעט ממתנגדיו, מסכימים שמצבם הכלכלי השתפר בשנים האחרונות, בלי קשר למשבר הקורונה, כמובן. טראמפ הצליח לשמור על רמת המחירים בשוקי ההון, גם במהלך אחד המשברים הכלכליים החמורים בהיסטוריה.

"להחזיר את הגדולה לאמריקה", היא אמרה הכוללת גם את "המרכיב הסודי" שלה להצלחה - החופש. הקורונה היא שעת מבחן גדולה לערך החשוב הזה וטראמפ עמד בו בגבורה - הוא התנגד לשלילת החופש מאזרחים, על כל המשתמע מכך. כאמור, על כך יש שיבואו איתו חשבון כעת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר