החשש מביידן הוא מדומה

"שבענו מהסכמי השלום האלה ומהשידורים הישירים של מפגשים לבביים בין עוטי הגלימות הלבנות לבין לובשי החליפות המגוהצות". אמירות או אנחות מעין אלה נשמעות אולי בערבים בשיחות הסלון. גם עורכי החדשות כבר קצרי רוח: כמה הסכמים על נרמול היחסים נחתמו וכמה עוד ייחתמו? ומדוע סעודיה מתמהמהת? מקנן חשש מפני השעמום: אילו מדינות ערביות נוספות יתקנאו באחיותיהן וימהרו אף הן אל השולחנות שעליהם פרוסים המסמכים לחתימות שני הצדדים. אין עוד צורך בכותבי נאומים; אפשר לשלוף את נוסחי הנאומים מן הטקסים הקודמים, ולאחר כמה תיקונים קלים, יוכלו המנהיגים להקריאם שוב. ועוד מעט יתלוצץ הנשיא טראמפ על עוד מעמד כזה בסדר היום שלו.

את החשש מפני עוד טקס של נרמול יחסים, יש להסביר באפשרות שג'ו ביידן יגבר מחרתיים על הנשיא טראמפ. ואם כך יהיה, האם יצדיק ביידן בארבע שנות הכהונה הראשונה את הכינוי "ג'ו ישנוני" שהדביק לו טראמפ בעצרותיו ההמוניות? הרי אין דומה ללשון המשוחררת של טראמפ.

מה פשר החשש, המדומה לדעתי, מפני עידן ביידן, שמביעים אצלנו פרשנים ופוליטיקאים? מקורו בזיכרון הטרי של המחוות המדיניות שהרעיף עלינו הנשיא טראמפ. יש החוששים כי ביידן, כנשיא, יעצור את גלגל הפינוקים המדיניים שהניע קודמו. שמא תזכיר נשיאותו דווקא את עידן היחסים הצוננים עם ישראל בימי ממשל אובאמה? ספק גדול. קשה להאמין שביידן, אם ייבחר, יחזיר את שגרירות ארה"ב לתל אביב וימחק שריד חשוב של מורשת טראמפ.

אך ביידן, אם ייבחר, היוכל להתעלם לחלוטין מן הגל הרדיקלי הסוחף את מפלגתו הדמוקרטית? האם תהיה עדנה לנימות הביקורתיות כלפי ישראל המופצות על ידי הסנטור סנדרס וכמה חברות קונגרס מן הדמוקרטים? לא נתנבא, נסתפק בהבעת חשש - שספק אם יהיה למציאות.

לטעמנו, ספק אם ביידן יהפוך על פיה את מדיניות טראמפ. עם זאת, בעידן ביידן, ממשלת ישראל ביוזמתה תחוש כי לא זו העת להמשיך בהרחבת מדיניות ההתנחלויות. נתניהו נהג בסוגיה זו באיפוק גם בעידן טראמפ. אבל הצורך בריסון בתחום המדיניות ביו"ש ממש יתבקש. הרי עוד בתחילת המרוץ לנשיאות שלל ביידן את הכוונה להחיל ריבונות ישראלית ביו"ש. ומחוץ לגבולות: טראמפ נקט קו בדלני שדרש תמורה על סיוע אמריקני. סביר להניח כי ביידן, לעומת טראמפ, יחזיר את ארה"ב למסגרת ההסכם להגבלת מדיניות הגרעין של איראן.

ואם לחזור לממד האמיתי של הבחירות, לקרקע המציאות ממש, הרי בראש סולם העדיפויות של מי שייבחר יהיו בריאות, פשיעה, כלכלה, ובעיקר: חידוש הברית בין לבנים לשחורים, בין חלקי האוכלוסיות של 50 מדינות הברית.