"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היציאה מהסגר צריכה להיות שונה בתכלית

,עודכן

המקור של המשפט "פעם שלישית גלידה" הוא בשיבוש הביטוי באנגלית "If I see you next time, I'll scream". אם ניכנס לסגר כללי בפעם השלישית, אני בטוח שלא נלקק גלידה. לכן חשוב שהיציאה מהסגר השני תהיה שונה בתכלית מהיציאה הנמהרת מהסגר הראשון, ותתבסס על אסטרטגיה ברורה.

משרד הבריאות הציע למקבלי ההחלטות תוכנית מובנית ליציאה מהסגר, המורכבת משלושה מדדים: מספר הנדבקים, שיעור הבדיקות החיוביות ומקדם ההדבקה R; ומתשעה שלבים הדרגתיים בפתיחת המשק, עם רווח של שבועיים בין כל שלב. הרציונל העומד בבסיס התוכנית הוא צעדים מהקל אל הכבד, שיביאו למקסימום תמיכה בחברה ובכלכלה ולמינימום עלייה בתחלואה.

אסטרטגיית היציאה מותווית על ידי המלצות הקבינט המקצועי והחלטות הממשלה, אך גם מחייבת כל אחת ואחד מאיתנו לפעול על פיה. כדי לזכות בשיתוף הפעולה של הישראלים, מקבלי ההחלטות חייבים לרכוש את אמון הציבור מחדש. זאת, בעיקר על ידי הסברה נהירה ושקופה לכלל המגזרים, ולא פחות חשוב - על ידי מתן דוגמה אישית.

המרכיב השני הוא תוכנית הרמזור, שהוכיחה את יעילותה בישראל ובעולם, בין שבדליית אל־כרמל, בכפר קאסם, בטלז סטון (קריית יערים), בכרמיאל ועוד, שהצליחו להפוך מאדומות לירוקות; ובין שבערים גדולות בחו"ל דוגמת מלבורן באוסטרליה. המרכיב השלישי באסטרטגיית היציאה הוא קטיעת שרשראות ההדבקה, שתבטיח את איסוף נתוני התחלואה, ובהתאם - תגדיר את מוקדי הסיכון להדבקה.

מרכיב נוסף וחיוני בפתיחת המשק ובחזרה לשגרת חיים לצד הקורונה הוא חיזוק מערכת הבריאות. יש לפתוח מחלקות פנימיות חדשות, להוסיף מיטות טיפול נמרץ ולחדול מהמראה המבייש של "הזקנה במסדרון", שממתינה זה שנים רבות לחדר משלה. אך האתגר הקשה מכל מוטל עלינו, הציבור הישראלי. מחובתנו להקטין את מספר המגעים של כל אחד ואחת מאיתנו על ידי הקפדה על ריחוק חברתי, חבישת מסיכה ומניעת התקהלויות. בו בזמן, נדרשת אכיפה קפדנית, ולא בררנית, לצד קנסות גבוהים למי שמפר את ההנחיות ביודעין.

קשה מאוד, בייחוד לנו הישראלים הידועים בחיבה ל"יהיה בסדר", להתאזר בסבלנות ולא להאיץ את שלבי היציאה מהסגר, כפי שאירע אחרי הגל הראשון. הקורונה כאן, והיא תלווה אותנו לפחות עד אמצע השנה הבאה. חייבים ללמוד לחיות לצידה. שילוב הכוחות מצד מקבלי ההחלטות, המומחים, מערכת הבריאות והציבור יאפשר לעבור את התקופה הקשה הצפויה לנו, בתקווה שבקיץ הבא נזכה ללקק גלידה בחברותא על שפת הים.

פרופ' ארנון אפק הוא המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא וחבר בצוות המקצועי המייעץ לפרויקטור פרופ' רוני גמזו, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר