"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תראו מי מפחד מרוטציה

,עודכן

אני לא מקנאה בבני גנץ. מהאיש שיורט הכי מהר ללשכת ראש הממשלה על ידי אנשים שכמעט לא מכירים אותו, הוא הופך לאיש שהגעתו אליה תטורפד לבסוף על ידי אותם אנשים בדיוק. "אז למה אתם עוד בקואליציה", סונטת בו רינה מצליח, יודעת שגם הראיון הזה עוד מעט יהפוך לקאלט, והגנרל בדימוס מבקש לומר שעוד מעט, עוד קצת, בקרוב אם יראה שהממשלה לא מתפקדת... "אבל היא לא מתפקדת", יורה לעברו מצליח, וברור שבאולפן ובסלון חשים תמהיל של כעס ורחמים על האופוזיציונר שהוא גם קואליציונר לפרקים, ושילם בתדמית ואולי גם בכיסא למען אחדות ישראל וכנגד תמיכת הרשימה המשותפת (כן, רק מבחוץ, נכון). כאשר שר הביטחון הבטיח שהוא יבחן מחדש את סדר היום שלו, ואם נאשם בפלילים יכול לכהן כראש ממשלה, שארית כוחו קרצה אלי לפתע מתחת לעניבה.

גנץ פוליטיקאי מושמץ. כגובה השבחים חסרי הבסיס שלהם זכה מהשמאל עת קפץ לבריכה הפוליטית, כך גודל הבוץ עמוק הגוון אשר השליכו עליו עת בגד בשאיפתם לסלק את השיקוץ מבלפור. התירוץ המרכזי לכעס היה: נתניהו עובד עליך, אתה לא תגיע ללשכת ראש הממשלה בחיים, איזה פתי אתה, חלש, טיפש, ועוד הגדרות שווא של אזרח סרק, כפי שאפשר לקרוא בטוויטר של עפר שלח.

כל מי שעבר על ההסכם הקואליציוני התפור בחוטים שיובאו ממרתפי משפחת שִׁמרון במיוחד לרגל האירוע, נדהם מייחודיותה של החליפה המשפטית וצחק על הסיעה, בלי לשים לב, כנראה, לכך שבינתיים החדירה את מיטב שמאלניה אל מקדש השלטון: משרד המשפטים, הביטחון, החוץ, ועדות הכנסת.

חלפו חודשים, הבחירות הולכות ומתרחקות ומועד הרוטציה קרב. מכל תרחישי האימים של הליכוד, דווקא זה שבו גנץ מחליף את נתניהו הופך להיות פחות מרתיע. נדמה כי מי שחרד מהאפשרות הם דווקא אלה שעד לא מזמן התפללו לתרחיש הזה ממש. מגישי חדשות מזלזלים תדיר במנהיג המגמגם של כחל"ב, אבל עד לא מזמן ניצלו את המשאב התקשורתי כדי שאותו אלוף גבה קומה יירש את תפקיד המנהיג. הפאסיביות של גנץ נאחזת בשולי משוואה עם נעלם אחד: איזה כיסא מחכה מאחורי וילון מספר אחת.

ונניח שמחכה שם הכס הנכסף. מה אז? ייתכן שהמצב הכאוטי של היום יהיה פנטסטי לעומת מה שמצפה לנו עם גנץ כראש הממשלה. ומה יגידו בשמאל? מי יהיה אשם? הפרסומאים שהגרילו את גנץ כיורש אולטימטיבי? האם גם את גנץ יזדרזו להשליך, ויגידו שהסקרים של חולדאי כבר חלודים אמנם, אבל הפור החדש נופל על השילוש הקדוש של ציפי לבני+חולדאי+נעלם חדש?

גם היום אין מענה לשאלה: מי אתה בני גנץ? מה אתה חושב, מה עמדתך לגבי הסכמי השלום ואיך אתה היית מנהל את הקורונה. אלה שאלות בסיסיות. יכול להיות שלמורת רוחו של השמאל, ולמגינת ליבו של הימין, הוא המועמד שיגיע בקרוב לכיסא ראש הממשלה. וזה שיא חדש במצעד האבסורדיים הפוליטיים של מדינת ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר