לא מאוחר לתקן את כשלי המלחמה

תארו לכם מלחמת התשה ששוחקת את חיל השריון. אבדות רבות ופצועים קשה, וחיילים שאינם יכולים להילחם עוד. תארו לכם צבא עם מעט חיילים שהוכשרו ללוחמת קרקע אך נאלצים לתפעל מטוסים. תארו לכם עורף שאינו תומך בחיילים במלחמה, שמתבקש ללכת למקלט אך מסתובב וחוגג ברחובות וליד שטחי האש.

במלחמה בקורונה אנחנו בעיצומו של תרחיש כזה. הגענו לשלב שבו אין מספיק חיילים, בעיקר כאלו שהוכשרו לטיפול הנמרץ שנדרש לחולים במצב קשה, ועורף שעושה מה שבא לו.

זה שנים רבות, בימי שגרה וחירום, קיים בישראל מחסור משמעותי ביותר של כוח אדם רפואי סיעודי, ועל אף זעקת אנשי המקצוע, לא נעשה די להשלים את הפערים. במצב חירום בריאותי, עם סכנה משמעותית לבריאות הציבור, המחסור הזה מורגש עוד יותר, והוא בא לידי ביטוי במספר האנשים הזמינים לעבודה ובמספר אנשי הצוות שהוכשרו לטפל בחולים במצב קשה. אנו נמצאים גם בשלב שבו העורף לא נענה להנחיות, ובכך מספר הנדבקים והחולים עולה.

שני הרכיבים הנדרשים להצלחה - משמעת מבוססת-אמון של האוכלוסייה ומערכת לטיפול יעיל במספר רב של חולים קשה, כושלים. ועם כל אלו - הניצחון במלחמת הקורונה גובל בבלתי אפשרי.

אם נמשיך בהקבלה בין מערכת הביטחון למערכת הבריאות, שכן מדובר במלחמות, נגלה כי מערכת הביטחון עובדת בעיקר על פי ניתוח ותחזיות של התרחישים והאיומים הקשים ביותר, ובהתבסס עליהם מבצעת תכנון, מייצרת תוכניות לבניין הכוח, ומגייסת משאבים תוך מתן מענה לסוגיות ולצרכים הנדרשים. נוכל לתאר לעצמנו את דיוני ועדת החקירה שתוקם אם התהליך המתואר לא יתקיים, ותתרחש מלחמה שלא נהיה מוכנים אליה. כולנו היינו שם.

וכעת, כשאנו במלחמה לכל דבר ועניין, נראה מעל לכל ספק כי אין בנמצא תורת לחימה, אין מספיק אנשי צוות, אין מספיק משאבים, אין יישום לקחים מהגל הראשון ולצד "האין" יש לנו צוותים עייפים ושחוקים שצועקים את האמת, ואין מקשיב. קיים משבר אמון טוטאלי בניהול המשבר, וכתוצאה מכך, עורף שאינו נענה להנחיות, מתקהל ואינו עוטה מסיכות.

היחידים שמרימים קול הם אנשי השטח, צוותי הרפואה, שחווים את הקושי והמשמעות המלאה של המלחמה בקורונה יום-יום, ולהם, כידוע, אין בשבועות האחרונים זמן אפילו למחות. הם עסוקים בלהציל חיים. הם "המובנים מאליהם", העובדים השקטים שהרי תמיד יהיו שם. בכל מצב, בכל יום ובכל שעה. גם אם העומס הפיזי והעומס הנפשי עולים.

אנו קוראים למקבלי ההחלטות לנהל את המלחמה במובן המלא של ניהול מלחמה. שר הבריאות, זה זמן שבו מצופה ממך "לשכב על הגדר", לגייס משאבים, לייצר אמון, זה לא מאוחר מדי . ולאזרחי ישראל, אנא הימנעו מהתקהלות (מסיבות, הפגנות, תפילות) ועטו מסיכות. כמה קשה זה כבר יכול להיות?

ד"ר שפרן-תקוה היא מנהלת מרכז הדסה למחקר וחדשנות בסיעוד, מרצה בבית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, ומנכ"לית הקרן ע"ש רות ורובל