אין מקום להספיד את המאבק הישראלי בקורונה

"ישראל הפסידה במאבק נגד הקורונה", "כך נכשלה ישראל במאבק בקורונה", "בעולם תוהים למה אנחנו נכשלים", אלו הן רק חלק מהכותרות שעלו באתרי חדשות ובפוסטים של נבחרי ציבור בעת האחרונה. כולם מרבים לתאר את הכישלון, ההפסד, ההשפלה והמפלה הישראליים מול ה-COVID-19. האומנם? מה בכלל נחשב להצלחה במאבק נגד נגיף כזה?

יש המצביעים על חוסר היכולת לעצור את התפשטות הנגיף ככישלון, אך האם באמת אפשר לדעת כיצד להגן על הציבור מפני נגיף המוכר פחות משנה, ואשר אופן פעולתו עדיין נחקר? אחרים מסמנים את הפגיעה הכלכלית ככישלון. האם יש מדינה מערבית שהושפעה כלכלית פחות מישראל? הרי בסופו של דבר, גם לו יכולנו לעצור את התפשטות הנגיף במדינה, ההשפעה הכלכלית שלו הייתה ממשיכה לנוכח האובדן של מיליוני תיירים, האטת הסחר הבינלאומי והמאבק הגובר והולך בין ארה"ב לסין.

יש אפילו מדינות שהתנגדו בעבר להגבלות ולסגרים, או ביטלו אותם, ועתה מחשבות מסלול מחדש. גם מדינות שאין בהן כרגע התפשטות גדולה של הנגיף ממשיכות להיפגע כלכלית. בסופו של דבר, קשה לטעון שישראל נלחמה בנגיף בדרך לא נכונה, כשרק לאחרונה הכרנו את האויב, אנחנו עוד לומדים עליו, והמלחמה טרם נגמרה.

מותר לעצור, לנשום עמוק ולהפסיק להשתמש במונחים דרמטיים. המלחמה נגד הקורונה היא עולמית, לא מקומית. זו עשויה להיות מלחמת העולם הראשונה שמדינת ישראל חווה, רק שבניגוד למלחמות הקודמות, עדיין לא ברור מי האויב, איך הוא עובד ואיך הוא הורג. כתוצאה מכך, המאבק רצוף, בהכרח, בטעויות. ההבדל בין המדינות הוא מי עושה את הטעות ראשונה, כשהאחרות ממהרות לשים לב ולהפיק לקחים. זה מה שאנחנו חווים בישראל. או שאנחנו אלה שלומדים מטעויות של אחרים, או שאחרים לומדים מהטעויות שלנו.

ועדיין, בכל יום נשמעת קריאה שישראל מפסידה או הפסידה כבר במלחמה, אך על סמך מה? בעבר, כאשר הטרור האסלאמי פגע בערי ישראל, רבים חששו להגיע ארצה. טענו שלא בטוח אצלנו. עם הזמן הוכחנו, לצערנו, שככל שחווינו יותר פיגועים, כך חיזקנו את יכולותינו נגד הטרור. כיום ישראל היא אחת המדינות הבטוחות ביותר בעולם בכל הנוגע לטרור, לא כי לא מנסים לפגוע בה, אלא כי היא מסכלת את הפגיעות מראש. כולם באים ללמוד ממנה. למרבה הצער, מה שלא הורג - מחשל, ומה שגם הורג - מחשל עוד יותר.

אנחנו עדיין רק בקרב הראשון. לישראל יש נשקים טובים יותר לניצחון במלחמה הזו, בדיוק מאחר שהיינו במצבים גרועים לאורך כל ההיסטוריה. יכולותינו הושפעו ועוצבו על ידי אירועים שליליים, שחיזקו אותן. ישראל כבר הוכיחה שבעיתות חירום היא יודעת לפרוח. דווקא לנוכח איומים, בידוד ושינויים גדולים היא תמיד מצליחה לחזק את כוחה הכלכלי, הדיפלומטי והצבאי, ולאחד את החברה. היא הראתה שהיא לוקחת ברצינות רבה מאוד את ביטחונה ואת הישרדותה, יותר מאחרים ברחבי העולם. זה מה שיעשה את ההבדל בין המדינות במאבק נגד נגיף הקורונה. יש לנו הניסיון הטוב ביותר בהסתגלות מהירה למצבים חדשים, וניסיון מוכח במציאת האיזון שבין שמירה על הביטחון ושמירה על הדמוקרטיה הליברלית. בעוצמות הכלכליות והצבאיות שבהן נכנסנו למלחמה הזו, נוסף על הכישרון הזה שלנו לחיות במצב חירום תמידי - יש לנו יתרון על כל השאר.

בקיצור, אין מקום להספיד את המאבק הישראלי בקורונה. אם נעשה זאת, העולם יכול להספיד כבר עכשיו את אחת התקוות הגדולות לניצחון על הנגיף.

ד"ר יונתן פרימן הוא מומחה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים