"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה לא אתה, נסראללה, זו הכלכלה

,עודכן

בשבוע הבא יחלו בראש הנקרה שיחות ישירות בין נציגים מלבנון ומישראל על סימון קו הגבול הימי בין שתי המדינות. השגת הסכם לסימון קו הגבול תאפשר ללבנון להתחיל ולחפש אחר שדות גז לחופיה, להפיק את הגז ולמכור אותו, כפי שעשתה ישראל זה מכבר.

אפשר היה לפתוח במשא ומתן על סימון קו הגבול כבר לפני כעשור, בעת שהתגלו שדות גז גדולים במימי הים התיכון. אלא שהלבנונים גררו רגליים וסירבו לכל מגע עם ישראל, כחלק מהתפיסה שבעצם קיומו של משא ומתן בין שתי המדינות יש משום הכרה ואף מתן לגיטימציה לישראל. הפחד פן תואשם בבגידה שיתק אפוא את ממשלת לבנון ומנע ממנה לקדם הסכם, אף שהיתה אמורה להיות המרוויחה העיקרית ממנו. וכך פגעו הלבנונים רק בעצמם, שכן ישראל לא המתינה להם והחלה להפיק ולייצא גז משדות הגז שלחופיה שאינם מצויים בקרבת הגבול הלבנוני.

אלא שמאז הגיעה לבנון אל סף קריסה מוחלטת. הכלכלה הלבנונית התמוטטה, הן בשל הסנקציות החריפות שהטילה ארה"ב על חיזבאללה ותומכיו, על איראן ועל סוריה, והן בשל משבר הקורונה. פיצוץ מטען האמוניה בנמל ביירות, שהותיר אחריו מאות הרוגים ונזקים בהיקף של מיליארדי דולרים, היה אפוא משום מסמר מתים אחרון של המדינה ושל הכלכלה בלבנון.

כשגבם אל הקיר נוכח סכנת הקריסה המאיימת על המדינה, נכנעו הפוליטיקאים בלבנון, ואף חיזבאללה נאלץ להניף דגל לבן. הלבנונים הסכימו לפתוח במשא ומתן עם ישראל, ובכך העניקו לה בעל כורחם את ההכרה והלגיטימציה שכה הפחידה אותם בעבר, והודו בעקיפין בכך שהדרך ליציבות ולשגשוג כלכלי עוברת דרך הידברות עם ישראל.

ניכר שחיזבאללה נתון בלחץ גם מקרב תומכיו שלו. חשיפת מפעלי הטילים של הארגון בלב אזור מגורים בביירות בנאומו של רה"מ נתניהו בעצרת האו"ם בשבוע שעבר, היתה מבחינה זו מכה תדמיתית נוספת שדחפה את הארגון לוותר, שכן היה בה לשוב ולהוכיח כי דרכו מובילה את לבנון למבוי סתום וממיטה עליה אסון.

ובינתיים דווח מסוריה כי גם בשאר אל־אסד מגשש את דרכו לחדש את המשא ומתן לשלום עם ישראל. למרות הכחשות שנשמעו מדמשק, ברור כי בשאר נכון לקפוץ על עגלת השלום ובלבד שיחלצו אותו מן המשבר הכלכלי העמוק שבו הוא נתון.

מתברר אפוא שמה שלא עושות התבוסות בשדה הקרב עושה הכלכלה. הסכם השלום שעליו חתמה ישראל עם איחוד האמירויות ועם בחריין אינו רק הסכם מדיני או ביטחוני אלא בבסיסו עומדים גם שיקולים כלכליים, היינו, רצונן של מדינות אלו ליהנות ולהיבנות מן העוצמה הכלכלית ומן הקדמה הטכנולוגית של ישראל. זה עדיין אינו המקרה עם לבנון, ובכל זאת, אם יושג הסכם ולבנון תתחיל להפיק גז ממימי הים התיכון, תוגבל עוד יותר יכולת הפעולה של חיזבאללה, שהרי איש לא יסלח לו אם יגרור את לבנון לעימות ויעמיד בסכנה את שדות הגז, מקור הרווחים החדש שעליו בונים לבנונים רבים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר