"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה הזמן לסלוח - ולהסתכל על עצמנו

,עודכן

יואב יצחק, בתרגומו לשיר "זה הזמן לסלוח", כתב: "זה הזמן לסלוח, לוותר לשכוח, גם אם זה קשה, שנינו יחד את הכל עוד נשנה..."

אין כזמן הזה, ערב יום הדין בעידן הקורונה, לחשבון נפש אישי וקולקטיבי. בשנה האחרונה התהפך עלינו עולמנו. הקִרְבָה האנושית, לחיצות היד, החיבוק והמפגשים הבלתי אמצעיים עם היקרים לנו ועם סביבתנו, נבלעו מאחורי המסכה ובריחוק החברתי שנכפה עלינו.

נכון הוא שכל אחת ואחד מאיתנו ישאלו את עצמם "ממי עלי לבקש סליחה?" ו"כיצד אוכל לעשות טוב יותר בשנה הבאה?"

ראשונה מחויבת מדינת ישראל בחשבון נפש על הזנחת מערכת הבריאות לאורך השנים. ב-2012 הגדיר ה-OECD את מערכת הבריאות הישראלית כמעוררת קנאה. והנה, בתוך פחות מעשור, היעדר העתודות וההשקעה במערכת יוצר עומס בלתי סביר על הצוותים הרפואיים, הנשחקים במאבקם היומיומי להעניק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר לתושבי המדינה.

את מחיר העומס משלמים הקשישים והחולים המאושפזים למרבה הבושה במסדרון, גם בחורף רגיל. אני מבקש סליחה בשם המדינה ממייסדיה, ומקווה כי קברניטי המדינה ישנו את גישתם למערכת הבריאות וישקיעו בה.

הקורונה שינתה גם את העולם הרפואי. אנו מחנכים את הרופאים הצעירים בדבר החשיבות הרבה שבקִרְבָה, במגע המכבד ובקשר האישי עם המטופלים. כיום, בשל אילוצי הקורונה, ביטויי הקִרְבָה הללו הפכו לנחלת העבר. אני מייחל ליום שבו הקִרְבָה האנושית תהפוך שוב לחלק בלתי נפרד מהעשייה, ומודה לצוותים הרפואיים על מסירותם האינסופית ועמידתם האיתנה בתקופה מורכבת זו.

בתחילת המגפה, כתוצאה מחוסר ידיעה ובניסיון להגן על בני המשפחות, לא אפשרנו למשפחות לשהות לצד יקיריהן המאושפזים במחלקות הקורונה. לעיתים, אנשים הלכו לעולמם מבלי שהיה לידם אדם קרוב. אני מבקש סליחה ממי שלא זכו להיפרד מיקיריהם בדרך האנושית והראויה. כיום אנו נוהגים אחרת, ממגנים את בני המשפחות המבקשים זאת ומאפשרים להם להיות לצד קרוביהם.

גם אנחנו, כחברה וכיחידים, צריכים לערוך חשבון נפש. מגפת הקורונה העמיקה את השסעים בחברה הישראלית.

הקהלים השונים, המגזרים השונים, מתעקשים כל אחד על העקרונות החשובים לו, תוך שהם בוחנים כיצד האחרים אינם מקיימים את הוראות הריחוק ומניעת ההתקהלויות.

בשעה זו, נכון הוא שכל אחד מאיתנו יסתכל רק על עצמו וישאל כיצד הוא יכול למנוע את ההדבקה.

עטיית מסכה היא הביטוי הפשוט ביותר לתרומה האישית. במאמר שפורסם בעיתון המוביל ברפואה, ה"New England", נכתב כי עטיית מסכה לא רק מגינה על הסביבה מפני חולים, אלא גם מקטינה משמעותית את הסיכוי שמי שעוטה את המסכה יידבק. יתרה מזאת, גם אם עוטה המסכה יידבק, עולה משמעותית הסיכוי שהוא יחלה באופן א-סימפטומטי.

עם ישראל התגבר בעבר על קשיים רבים. אם נהיה כולנו יחד, אין לי ספק שננצח גם את הקורונה. כפי שנאמר בשירו של יואב יצחק: "גם אם זה קשה, שנינו יחד את הכל עוד נשנה..." גמר חתימה טובה!

הכותב הוא המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא; לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, חבר בצוות המייעץ לפרופ' רוני גמזו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר