מה כוללת העלות למשק?
המספרים האלה, המבטאים את עלות הסגר, או את היקף הפגיעה במשק מבלבלים. באופן טבעי הציבור מחפש את הצד השני של המשוואה - הסכום שממנו ייגרע ההפסד.
האם ההפסד הזה יבוא לידי ביטוי בגירעון? ובכן, לא. הסכום הזה מבטא את האובדן בתוצר (תמ"ג) בלבד, וגם זה לא ממש מדויק. האובדן הוא הפער בין צפי התוצר לבין התוצר החזוי בפועל.
כך למשל, אם ענף המלונאות צפוי להכניס מיליארד שקלים בחודש, אז סגירת בתי המלון לחודש תיספר כעלות של מיליארד שקלים. אלא שכאמור זו עלות תיאורטית, מכיוון שלמשל, אחרי הסגר הקודם חל זינוק במספר ההזמנות לבתי המלון - הן מכיוון שהחלופה לתיירות בחו"ל נחסמה והן מכיוון שאזרחים רצו לפצות עצמם על תקופת הסגר, לכן נכון היה לקזז את ההשפעה הזו מעלות הסגר.
ההשפעה על קופת המדינה היא כמובן "רק" מהפסד ההכנסות ממסים על המחזור של אותם מיליארד שקלים. ויש עוד עלויות רבות לקופת המדינה מסגר שכזה, שאינן כלולות באותם מיליארד שקלים שבדוגמה: עלות תשלום דמי האבטלה לעובדי בתי המלון שהוצאו לחל"ת, עלות הסיוע לענף והפסדים בגין קריסת עסקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
