"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השיטה לא עובדת, זמן לבחירות אזוריות

,עודכן

אם בפעם השלישית שנגררנו אל הקלפי עדיין לא הבנו, באה הקורונה והפילה את האסימון: השיטה לא עובדת. שיטת הבחירות הנוכחית לא מאפשרת הכרעה, וגם אם נלך עוד מאה פעמים לבחירות היא עדיין תוביל למבוי סתום. גרוע מכך, השיטה הזאת היא חממה לפוליטיקאים מנותקים שלא מכירים אותנו, לא מייצגים אותנו, ולא עובדים בשבילנו.

אנחנו יודעים איך זה נראה כשפוליטיקאי שמקבל מאיתנו את המנדט עובד בשבילנו. כולנו חיים בערים וביישובים ורואים איך ראשי הערים ונבחרי הציבור ברמה העירונית מחוייבים לשרת את הציבור ולדאוג שאנחנו כתושבים נהיה מרוצים. אין פלא, אם כך, שהמערכת השלטונית היחידה שמצליחה לשמור על יציבות ולהיות רלוונטית במשבר הזה היא מערכת השלטון המקומי. לעומת זאת, בממשלה שוררת בוקה ומבולקה. היא לא מצליחה להעביר תקציב, מהלך בסיסי וכה חיוני בתקופה זו, ומשדרת לציבור הכל, חוץ מיציבות, אחריות ושכל ישר.

בנאום השבטים קרא הנשיא ריבלין לשיתוף פעולה בין ארבעת השבטים כצו השעה. אולם שיתוף פעולה כזה נוגד את האנטרסים של הפוליטיקאים המייצגים את השבטים השונים בכנסת, והוא אינו אפשרי בשיטת הבחירות הקיימת, שבה מדינת ישראל כולה היא אזור בחירה אחד. אם אנחנו רוצים להתעלות מעבר למגזריות, צריך להבטיח בכנסת ייצוג אזורי, כמו במרבית מדינות העולם הדמוקרטיות.

בשיטה האזורית חברי הכנסת יתמודדו על קולות הבוחרים לפי אזורי הבחירה, ומי שיזכה במספר הקולות הרב ביותר באזורו יקבל מנדט או ישפר את מקומו ברשימה המפלגתית. הכנסת תורכב מנציגי מחוזות שיהיו מחויבים למחוז בחירתם לא פחות, ואלי אף יותר, מלמפלגתם. כך יישמר ייצוג פרופורציונלי ביחס לגודל האוכלוסייה של כל מגזר ומגזר, ויינתן ביטוי להיבטים הלאומיים והמקומיים כאחד.

השיטה האזורית תבטיח שקבוצות מקומיות ממגזרים שונים, ואולי אף מנוכרים זה לזה, יקיימו ביניהן שיח אזרחי חיוני ותוסס במאמץ לבחור את הנציג לכנסת. פוליטיקאים, בכירים ככל שיהיו, לא יעזו לומר לאזרחית שהיא "משעממת" או יכנו את מצוקתה "חרטא", הם לא יוכלו לשכוח מי שלח אותם ועבור מי הם קמים בבוקר, ובאופן כללי השלטון יהיה מחובר לרחשי הלב של הציבור והרבה יותר רגיש לצרכיו. מלבד האזרחים, ייצאו נשכרים גם היציבות השלטונית והחוסן החברתי. בשיטה הזאת תהיה חלוקה שקופה וצודקת יותר של משאבים, וטובת האינטרס הציבורי תקבל עדיפות על פני אינטרסים מגזריים צרים.

היה מי שאמר שפוליטיקה היא אמנות ה"אפשר". הגיע הזמן שנבין, השיטה הקיימת היא אמנות ה"אי אפשר".

ורד אמר היא חברת מועצה בתנועת "1948 - מתחילים מחדש", לשעבר מנכ"לית המועצה המקומית כפר ורדים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר