השיטה לא עובדת, זמן לבחירות אזוריות
אם בפעם השלישית שנגררנו אל הקלפי עדיין לא הבנו, באה הקורונה והפילה את האסימון: השיטה לא עובדת. שיטת הבחירות הנוכחית לא מאפשרת הכרעה, וגם אם נלך עוד מאה פעמים לבחירות היא עדיין תוביל למבוי סתום. גרוע מכך, השיטה הזאת היא חממה לפוליטיקאים מנותקים שלא מכירים אותנו, לא מייצגים אותנו, ולא עובדים בשבילנו.
אנחנו יודעים איך זה נראה כשפוליטיקאי שמקבל מאיתנו את המנדט עובד בשבילנו. כולנו חיים בערים וביישובים ורואים איך ראשי הערים ונבחרי הציבור ברמה העירונית מחוייבים לשרת את הציבור ולדאוג שאנחנו כתושבים נהיה מרוצים. אין פלא, אם כך, שהמערכת השלטונית היחידה שמצליחה לשמור על יציבות ולהיות רלוונטית במשבר הזה היא מערכת השלטון המקומי. לעומת זאת, בממשלה שוררת בוקה ומבולקה. היא לא מצליחה להעביר תקציב, מהלך בסיסי וכה חיוני בתקופה זו, ומשדרת לציבור הכל, חוץ מיציבות, אחריות ושכל ישר.
בנאום השבטים קרא הנשיא ריבלין לשיתוף פעולה בין ארבעת השבטים כצו השעה. אולם שיתוף פעולה כזה נוגד את האנטרסים של הפוליטיקאים המייצגים את השבטים השונים בכנסת, והוא אינו אפשרי בשיטת הבחירות הקיימת, שבה מדינת ישראל כולה היא אזור בחירה אחד. אם אנחנו רוצים להתעלות מעבר למגזריות, צריך להבטיח בכנסת ייצוג אזורי, כמו במרבית מדינות העולם הדמוקרטיות.
בשיטה האזורית חברי הכנסת יתמודדו על קולות הבוחרים לפי אזורי הבחירה, ומי שיזכה במספר הקולות הרב ביותר באזורו יקבל מנדט או ישפר את מקומו ברשימה המפלגתית. הכנסת תורכב מנציגי מחוזות שיהיו מחויבים למחוז בחירתם לא פחות, ואלי אף יותר, מלמפלגתם. כך יישמר ייצוג פרופורציונלי ביחס לגודל האוכלוסייה של כל מגזר ומגזר, ויינתן ביטוי להיבטים הלאומיים והמקומיים כאחד.
השיטה האזורית תבטיח שקבוצות מקומיות ממגזרים שונים, ואולי אף מנוכרים זה לזה, יקיימו ביניהן שיח אזרחי חיוני ותוסס במאמץ לבחור את הנציג לכנסת. פוליטיקאים, בכירים ככל שיהיו, לא יעזו לומר לאזרחית שהיא "משעממת" או יכנו את מצוקתה "חרטא", הם לא יוכלו לשכוח מי שלח אותם ועבור מי הם קמים בבוקר, ובאופן כללי השלטון יהיה מחובר לרחשי הלב של הציבור והרבה יותר רגיש לצרכיו. מלבד האזרחים, ייצאו נשכרים גם היציבות השלטונית והחוסן החברתי. בשיטה הזאת תהיה חלוקה שקופה וצודקת יותר של משאבים, וטובת האינטרס הציבורי תקבל עדיפות על פני אינטרסים מגזריים צרים.
היה מי שאמר שפוליטיקה היא אמנות ה"אפשר". הגיע הזמן שנבין, השיטה הקיימת היא אמנות ה"אי אפשר".
ורד אמר היא חברת מועצה בתנועת "1948 - מתחילים מחדש", לשעבר מנכ"לית המועצה המקומית כפר ורדים
