אחריות אחת, חירות אחת, חוק אחד – לכולם! | היום

אחריות אחת, חירות אחת, חוק אחד – לכולם!

לקראת פתיחתה של שנה חדשה, פחות קשה מקודמתה בעזרת השם, אנו, כולנו, מחויבים לחזור ולקרוא שוב את שקראנו בפרשת השבוע החולף: "אתם ניצבים היום כולכם לפני יהוה אלהיכם: ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל" (דברים כ"ט, ט).

כמו בחידוש הברית בין האדם למקום כך בין אדם לאדם, כולנו ניצבים היום בפני המגפה וקללותיה: ראשי המדינה, ראשי המגזרים הפועלים בה, הוותיקים והצעירים, כל איש בישראל, חרדי, ערבי, מפגין ותומך, אשכנזי וספרדי, חילוני ודתי, שומר מסורת ומסור למדינה, גבר ואישה – אל יפקד איש. על כולם לגלות אחריות לשבטו, למגזרו ולשבט הגדול, האחד במדינה הזאת - ישראל.

בואו לא נבחן את מידת אחריותו של האחר, אלא ניישם אחריותנו על התא המשפחתי, על הקהילה בה אנו פועלים, על המגזר שלנו - ונהווה דוגמה ואתגר לשכנינו המשתייכים למגזרים אחרים.

די עם העקיצות, המהלומות, הספינים, התחשיבים הפוליטיים והפייק ניוז, שדופק לנו את החיים. די עם הצביעות, הדו-פרצופיות של טענות משתנות על-פי נוחות אידיאולוגית רגעית להמשך הנשמתה של הפוזיציה הפוליטית שבה אנו דוגלים.

השלום ונרמול היחסים עם מדינות ערביות במרחב הוא הישג אדיר למחנה השלום ולכן כל שוחר שלום אמור להתרגש, להדגיש ולשמוח ולא להצניע, להקטין ולגחך עצמו לדעת.

עברה על החוק היא עברה על החוק - ואין כל שונות אם העובר הוא ראש ממשלה או יועץ משפטי או תובע כללי או פרקליט או שופט או החתום מטה. חוק אחד לכולם וחירות אחת לכולם להשמיע את טענותיהם, ללא מורא וללא איפה ואיפה.

אם נשכיל להפסיק לגמד עברה ענקית ונפסיק להאדיר הישג שולי, אם נפסיק ללעוג על הישג עצום ונפסיק להעצים פאשלה שולית, אם נפסיק לקטלג ולחפש את החסרונות באחר – נחולל שינוי בשיח בינינו. האחר הוא לא אני, האחר הוא אחר - ויש לכבדו ככזה.

נשמח כשחרדי מתגייס לצבא, גם אם זה מעט; נפרגן כששמאלן מביע בכנות מחשבותיו וחושב אחרת מדעת הקהל; נבין כשאיש ימין מביע דעה תומכת במוסדות החוק.

תאריו של אדם - תת-אלוף, אלוף, בכיר לשעבר, שר או חבר כנסת, דוקטור או פרופסור - אינם גושפנקא מהימנה לאמירה חכמה בהכרח, אולם בל נפחית מערכם של ההשכלה והחינוך שאנו מבקשים להנחיל לילדינו. הם רואים אותנו, אם לא שמתם לב.

כל אדם, כל מערכת, כל תת-מערכת, שלטונית או אחרת, ראויה לביקורת. אין חיסון לקורונה (עדיין) ואין חיסון לביקורת לאף אחד - ובלבד שתהיה הוגנת, ישרה, ללא משוא פנים וללא מוטיב אישי, וראוי שתשולב עם הכרת הטוב עוד בראשיתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר