"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

'חת, שתיים, שלוש, ארבע - מלחמה

,עודכן

"'חת, שתיים, שלוש, ארבע, מגרמניה היטלר בא". כבר ארבעה ימים שהצירוף הזה נשמע לכם מוכר. "הפאדיחה של אור הלר", חגגו הכותרות, למרות שאם נבחן היטב את התגובות נגלה שהפאדיחה היא לגמרי שלנו.

הקלות של הזעזוע. מתוך הסרטון "היטלר מתעצבן" ביו־טיוב

בדיקת סאונד פשוטה של כתב חדשות 13, אור הלר, הפכה לסערת רשת אלימה. את שבע המילים המבעיתות שמעו צופי "כאן 11" כשהמתינו יחד עם גאולה אבן למסיבה של נתניהו השבוע. התקלה השידורית לא התרחשה בשעות השיא, המגישה המיומנת התנצלה למרות שהמילים כלל לא נאמרו על ידי הכתב של "כאן". מעטים נחשפו אליהן בזמן אמת, רבים שיפדו את הלר לאחר מכן. עד כדי כך, שאם תלכו כעת ל"גוגל" ותקישו "אחת שתיים שלוש ארבע" המשך השורה ייכתב מעצמו. רוני ארזי, מנכ"ל "משרוקית" דיגיטל, מדווח כי ביומיים שלאחר השידור עלה פי חמישה מספר הישראלים שחיפשו ברשת מילות מפתח כגון "היטלר" ו"גרמניה".

בדיקת סאונד מלמדת הרבה על פנימיות של אנשים. כשאבא שלי פותח מיקרופון לבאלאנס לפני טקסים הוא מדקלם "אל תגידו כי איננו / דם אבינו המכבי / כי שלוש טיפות ממנו / נמזגו בדם ליבי" (ז'בוטינסקי, פריז, תרפ"ו). כשאני פותחת מיקרופון לפני שידור לבדוק שהוא עובד אני אומרת "נער, נערה, ילד, ילדה, הידיד שלכם בער"ן רוצה לעזור בכל בעיה המציקה לכם" (פרסומת בטלוויזיה הלימודית, 1988. אבא לא היה הרבה בבית). כנראה המנטרה של הלר, צאצא לסבתא גיבורת שואה שעברה את מחנה המוות אושוויץ ובטח מתגאה עד היום לראות את הנכד שלה מסקר את צבא ההגנה לישראל, היא שיר ילדים שמבזה את זכרו של האדולף המעוות בהיסטוריה. אבל הישראלי הממוצע לא מברר לפני שהוא מצטדק, וטהרנות היא תכונה שמחברת בין כל המגזרים. "אחת שתיים שלוש ארבע / מגרמניה היטלר בא / חיפשו ולא מצאו / עכברים אותו אכלו".

בראשית מלחמת העולם השנייה מכרו בגרמניה תמונה של היטלר, על קרטון מתקפל. באחד הקיפולים פרצופו של היטלר קיבל צורת עכבר, וכנראה בהשראת הכרזה חובר הפזמון הזה למנגינת לחן עממי אנגלי. יש גם גרסה המסתיימת בשדים, וגרסה שבה לא עושים לו הלוויה אלא רוקדים. היסטוריונים מקומיים מספרים כי השיר החל כהמנון סלידה מחתרתי בסוף שנות השלושים, כשלאנשים עוד היה כוח לצחוק על המנהיג הגרמני. אחר כך אף אחד לא התלוצץ עד שנות החמישים, ואז, בארץ, נוער עברי חזר לצחוק ממנו, בעיקר בתל אביב ומשם לרחבי היישוב הארץ־ישראלי הישן (תודה לאביתר מאתר "זמרשת").

הקלות שבה מחליט ההמון להזדעזע ולשייך למניעים זרים את בדיקת הסאונד הסופר־ערכית, למעשה, של אור הלר, היא אותה קלות שבה כולנו כחברה, ובכלל זה משטרת ישראל וממשלת ישראל, מסיקים שההרוג בעל השם הערבי באום אל־חיראן הוא מחבל נפשע. היא אותה קלות שבה ידוען שמעריץ את רה"מ מסיק שאם הלר ציטט שיר על היטלר בבדיקת סאונד שנערכת בזמן המתנה למסיבת עיתונאים של נתניהו, הוא משווה בין ראש הממשלה לבין מושא הפזמון, וגורר גל של מגיבים ברשת.

אחד מהם הגדיל לעשות וצירף "מם" של תמונת הכתב עם שפם שחור וקטן. והוא לא היחיד. בדיקה קטנה באוצרות הזמר העממי של שחר עצמאותנו היתה חוסכת את ההסתה האיומה הזאת.

ועכשיו בואו נדלג לאום אל־חיראן וניזכר שלא על כל מורה בכפר בדואי בדרום יש ערך בוויקיפדיה. התרגלנו לחרוץ דין לפני שאנחנו בודקים, והתיוג מיידי. כתב שמאלן ציטט שיר? זה אנטישמי. ערבי חזר בארון מהפגנה? הוא בא לחבל בסדר הציבורי. מילא שאנחנו לא קוראים את האותיות הקטנות בשוליים של תלוש המשכורת. מה עם האותיות הגדולות על כותל המזרח?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר