במהלך העשורים האחרונים, במיוחד לאחר אירועי אוקטובר 2000, הוגשו עשרות ואולי מאות תלונות על ידי "מרכז מוסאוא" לזכויות האזרחים הערבים בישראל, נגד שוטרים וקצינים שנהגו באלימות - לעיתים קטלנית - כלפי אזרחים ערבים. השאלה הגדולה היא, מדוע הוגשו בפועל כתבי אישום רק במקרים בודדים. מקרים מעין אלה צפים בתקשורת ומעוררים הזדהות רבה יותר בציבור הרחב כאשר הנפגעים מאלימות הם יהודים, אם כי לא תמיד. שתי דוגמאות - של יהודי וערבי - שעוררו תגובה ציבורית ערה מאוד, היו פרשת הריגתו של הצעיר ממוצא אתיופי, סלומון טקה, והצעיר בעל הצרכים המיוחדים מירושלים, איאד אל־חלאק.
חשיפת התנהלותו של מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך - שבתקופת כהונתו נהרג המורה יעקוב אבו אל־קיעאן מירי של שוטר במהלך פינוי הכפר אום אל־חיראן, וכתוצאה מאיבוד השליטה על הרכב שלו נהרג שוטר נוסף - מעידה על יחסי קרבה הדוקים, שלא לומר שליטה, בין המשטרה לפרקליטות המדינה, שהיא הגוף השולט על המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).
המפכ"ל אלשיך הוצנח למשטרה משירות הביטחון הכללי, ארגון הזוכה לאמון מוחלט וללא עוררין מהציבור וממנהיגיו. זו התרבות שככל הנראה ניסה אלשיך להשריש גם במשטרה, שאין לאף אחד זכות לחלוק, לערער, לדרוש לבדוק - שלא לומר למתוח ביקורת גלויה.
מייד עם סיום האירוע באום אל־חיראן, כאשר המשטרה השתלטה על האזור, ובעוד גופתו של אבו אל־קיעאן מוטלת ברכבו לאחר שנורה למוות, יצא אלשיך לתקשורת, והודיע כי מדובר ב"מחבל". הדבר היה טריגר לשורת התבטאויות של השר הממונה, ושל פוליטיקאים שנפלו בפח והכריזו הכרזות מסיתות, פוגעניות וגזעניות. המשטרה לא הסתפקה בכך, ובניגוד לעמדת השב"כ, שסבר שאין מדובר ב "מחבל" ולא מדובר בפיגוע דריסה, הגיעו שוטרים לביתו של אבו אל־קיעאן, ערכו חיפוש והודיעו בדרמטיות כי "נתפסו חומרי הסתה בביתו של המחבל". בין היתר נתפסו בביתו גיליונות של עיתונים בעברית, כמו "ישראל היום".
משבר האמון הפוקד את הפרקליטות ואת המשטרה, ובעיקר את מח"ש, אינו דבר חדש בחברה הערבית. אזרחים ערבים רבים איבדו אמון באחת המחלקות החשובות במדינה, שתפקידה לא רק להעניש את השוטרים הסורחים אלא להגן על זכויות האזרחים, כל האזרחים, ללא יוצא מן הכלל.
עכשיו כשהדברים התבהרו, טוב עשה ראש הממשלה שהתנצל בפומבי, והביע צער על המקרה ועל האשמת השווא, אם כי מאכזב שהדבר נעשה תוך כדי - ואולי לצורך - סגירת חשבון אישי עם המפכ"ל אלשיך. הלוואי שדברים דומים יושמעו בפני האלמנה והיתומים גם מפי השר לביטחון הפנים - זה שכיהן בזמן האירוע וגם הנוכחי, ואפילו המפכ"ל. בקשת סליחה כזו תהיה רגע מכונן של צדק, תיקון ופיוס, שרבים מחכים וזקוקים לו.
