ביסודו של דבר ביקור ברק אובאמה הוא מסע פיוס וידידות וחיוך והבנה. מן הרגע שבו החל בנמל התעופה ועד לרגע זה. לכך הוא נועד, ולפי שעה מתנהל כמתוכנן.
אך ידידות בין אובאמה לבין בנימין נתניהו אינה תחליף לעמדות מדיניות. מסיבת העיתונאים של ליל אמש לא יכלה להסתיר את העובדה כי הבדלי התפיסה נותרו בעינם. אובאמה מאמין כי יש בכוחו למנוע את גירעונה של איראן ויש לו פנאי, ומן הסתם בחדרי חדרים הוא לוחץ על בן שיחו לא להפעיל כוח נגד המיזם האיראני על דעתה של ישראל בלבד. ישראל מצידה אינה יכולה לקבל בקשה זו ככתבה וכלשונה גם אם בכוונתה להיענות לה, וזה פשר המתח שניכר בשפת הגוף של נתניהו בעת מתן התשובות בסוגיה זו.
הוא הדין גם בנושא הפלשתיני. אובאמה יוצא היום לרמאללה וישמע דברים קשים, וייתקל בציבור אשר אורגן על ידי הרשות הפלשתינית להביע אי שביעות רצון ממהלכיו. העובדה כי אובאמה שיבח את אבו מאזן לא תשנה זאת. מה תהיה השפעת דבריו? זאת יתברר היום כאשר אובאמה יחזור לירושלים וייוועד שוב עם נתניהו, וגם ידבר אל הציבור הישראלי הצעיר בבנייני האומה.
יוצא, אפוא, כי לפי שעה אפשר להכין סיכום ביניים לביקורו של הנשיא האמריקני. עד כה יש הצפה של ידידות, שאינה מסתירה את הבדלי התפיסה הבסיסיים, ועל כל אלה - הנושא האיראני והפלשתיני - מעיבה הסוגיה הקשה של ההתפתחות בסוריה אשר עלולה לדרדר את האזור למצב מלחמה אשר ידחה כל תוכנית מדינית אחרת.
אובאמה מנהל מדיניות של קיפול המעורבות האמריקנית בסכסוכים המזוינים במזרח התיכון, וכל התערבות בסוריה תהיה מנוגדת למגמה זו. לכן הוא כה זהיר בקביעת רמת השימוש שעשה ממשלו של בשאר אסד בנשק כימי, ובתגובה המתבקשת לצעד כזה אם אכן התרחש כפי שסבורים בישראל.
בעוד העיניים נשואות למלחמת האזרחים בצפון - טיבו של הביקור ייקבע רק היום. בינתיים יתרונותיו לישראל רבים מן החסרונות שעלולים לצוף בעקבות המחלוקת הנצחית בנושא הפלשתיני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו