"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחיזבאללה, כמו באיראן, יכולים לסמוך על אירופה

,עודכן

איך אומרים בצרפתית כוסות רוח למת? כי נראה שנשיא צרפת, עמנואל מקרון, מנסה להחיות גווייה שעדיף לנו ולעולם שתמות, חיזבאללה, וליתר דיוק - הלגיטימציה הבינלאומית שלה.

מדינות ברחבי העולם, ובהן ארגנטינה, אוסטרליה וקנדה, לצד ארגונים כמו הליגה הערבית, מגדירים אותו כארגון טרור. אלה שלא מגדירים את כל חיזבאללה כארגון טרור - כדוגמת האיחוד האירופי, צרפת ויפן - מגדירים לפחות את הזרוע הצבאית שלו כארגון טרור. רק בשנה האחרונה עשו כך מדינות נוספות, כמו ליטא ואוסטריה.

ואלה לא כל הצרות שפקדו את הארגון בתקופה האחרונה. בחודשים האחרונים שוטפות מחאות אזרחיות את רחובות לבנון. חיזבאללה, החבר בממשלת לבנון, נתפס בעיני רבים מהמוחים כאשם במשבר הכלכלי והחברתי שפקד את המדינה. זה התחיל עוד לפני הקורונה. ישנם אפילו מפגינים אמיצים שמאשימים את חיזבאללה באובססיה לחיסול ישראל הפוגעת ביכולתו לדאוג לעם הלבנוני. מגמות אלה מתעצמות אחרי הפיצוץ בנמל ביירות, שגבה מחירים כבדים מאוד.

ואז הגיע נשיא צרפת, עמנואל מקרון. בעולם פוסט־קולוניאליסטי אמיתי, לא היה לו מה לחפש שם, זולת הבעת הזדהות והצעת סיוע. אבל מעצמת העבר ששלטה בלבנון עדיין מנהלת קשרים ענפים עם הקולוניה לשעבר. מקרון לקח על עצמו לפתור את הפלונטר הפוליטי בלבנון, משימה הכוללת ביקורים תכופים במדינה ופגישות עם בכירים בה. ובעשותו כך, הוא לא מסתפק בשיחות עם גורמים לגיטימיים ושאינם שנויים במחלוקת בלבנון, אלא גם עם נציגים של חיזבאללה.

כצפוי, הנשיא הצרפתי לא גאה במיוחד בפגישותיו עם חיזבאללה. לעיני המצלמות והתקשורת, הוא אף השתלח בכעס לא מרוסן בעיתונאי "לה פיגארו" שפרסם ידיעה על המפגש. לו יכול היה לפחות להצהיר שחיזבאללה מגלה נכונות כנה לקבל תנאי משחק חדשים ולהשתנות - ניחא. אבל הזלזול של אנשי חיזבאללה בנשיא צרפת כה מופגן, עד שנציגם נטש את ארוחת הערב עימו - משום שהוגש בה יין.

תדמיתית ומדינית, חיזבאללה גוסס, ועדיף שמנהיגי המערב יתנו לו לגווע.כמעט בלתי נתפס שבחוגים מסוימים, בעיקר בתקשורת הליברלית, נבהלים מסצנת הנזיפה בעיתונאי, ולא מכך שמנהיג מדינה המגדירה עצמה נאורה מוכן לתת לגיטימציה לארגון רצחני, שמחזיק מדינה שלמה כבת ערובה. מקרון עוד מעמיד פנים שהוא קונה את ההבחנה בין הזרועות המדינית והצבאית של חיזבאללה. מה הפלא, בעצם. איראן, שמחזיקה ומממנת את חיזבאללה, זוכה ליחס דומה.מדינה מממנת טרור, עם שאיפות התפשטות במזרח התיכון, הנמצאת גם היא במשבר כלכלי ומדיני חמור, יכולה לסמוך על אירופה שתחלץ אותה מהבוץ - במקום לתת למשטר הרדיקלי ליפול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אופיר דיין

אופיר דיין היא חוקרת ב־INSS ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון"

כדאילהכיר