"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טראמפ מצמצם פער: אלה המהומות, טמבל!

,עודכן

"למרות המהומות - טראמפ מצמצם את הפער בסקרים", אמר אודי סגל במהדורת חדשות 13 ביום שלישי האחרון. סגל, שבדומה למרבית עיתונאי ישראל לומד על ארה"ב דרך "ניו יורק טיימס" או סי.אן.אן - גופי תקשורת שהקריבו את האתיקה והסטנדרטים העיתונאיים על מזבח שנאתם התהומית לטראמפ - מפספס את הנקודה המרכזית: טראמפ צובר פופולריות לא למרות המהומות - אלא בגללן.

המהומות בארה"ב, שהחלו לפני כשלושה חודשים במחאה על הרג ג'ורג' פלויד על ידי שוטר במיניאפוליס, מתעלמות מהפיל הגדול שבחדר: שחורים נרצחים ברובם המכריע על ידי שחורים אחרים, לא על ידי שוטרים. בזמן ששיעור השחורים בארה"ב מכלל האוכלוסייה נמוך פי 4.5 מזה של הלבנים, נתוני ה־FBI מלמדים כי השחורים רוצחים יותר מהלבנים. למרות הנתונים הקשים האלה, נמצא כי רוב ההרוגים מירי שוטרים הם דווקא לבנים (46%), לעומת 29% הרוגים שחורים.

עובדות אלו לא מפריעות למוחים להשמיע קריאות דוגמת "מוות לאמריקה", "לקבור את השוטרים" ו"לשרוף את הבית הלבן ואת הסנטורים". חלק מהפורעים ניסו לתרגם את מילותיהם למעשים, וביקשו לבצע לינץ' בסנטור הרפובליקני ראנד פול ורעייתו שיצאו מכנס תמיכה בטראמפ בבית הלבן. התחושה כי לא מדובר במחאה אותנטית, אלא מאורגנת וממומנת, נתמכת בנתונים שסיפקה משטרת ויסקונסין, מוקד מהומות נוסף: 60% מהעצורים במהומות במדינה אינם בני המקום, אלא הגיעו מ־44 ערים שונות ברחבי המדינה. כלומר, מדובר באנשים שבריונותם אומנותם, המתפרנסים מעימותים עם שוטרים ומזריעת הרס ואנרכיה.

ג'ו ביידן והדמוקרטים התעלמו מההתפרעויות האלימות של בוחריהם לאורך תקופה ארוכה, וחברים בקמפיין של ביידן אף תרמו כספים לשחרור בערבות של הפורעים. בד בבד, הדמוקרטים הביעו תמיכה נלהבת בקיצוץ חד בתקציבי המשטרות במחוזות הדמוקרטיים. התוצאה: צניחה של כ־40% בהיקף המעצרים בעיר ניו יורק לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומנגד זינוק של כ־180% בשיעור אירועי הירי ו־60% במקרי הרצח בעיר. ה"הצלחה" המסחררת מועתקת לערים דמוקרטיות נוספות שבהן הפשע חוגג.

התקשורת המרכזית בארה"ב מתמסרת לטיוח אופיין האלים של המהומות, אך השקר לא נוחל הצלחה: 42% מהבוחרים הלבנים מהפרברים חוששים כי ניצחון של ביידן יערער את ביטחונם האישי, בעוד התמיכה של השחורים בטראמפ נוסקת ל־24% - פי שלושה משיעורי הצבעת האפרו־אמריקנים לנשיא בבחירות האחרונות.

הדמוקרטים נלחצו מהסקרים, וביידן נזכר לגנות את המהומות, אך במהרה נולד לו ספין חדש: המהומות הן "מלחמת הגזע" של טראמפ - כלומר טראמפ הרפובליקני אשם באלימות של פעילי אנטיפה ו־Black Lives Matter מהשמאל הקיצוני. ביידן אולי שכח שבתקופתו כסגן הנשיא של אובאמה חוותה ארה"ב מהומות דמים דומות, כולל רצח שוטרים. "כיצד טראמפ אחראי למהומות של ארגונים המתעבים אותו ושרוצים לסלקו מהבית הלבן?", תוהה מייקל גודווין מ"ניו יורק פוסט". "אם ישנם שוטרים רעים, מדוע ביידן לא קורא לראשי הערים להחליפם? כי ראשי הערים הם בני בריתו ה'כחולים' (דמוקרטים), ולכן הוא לא אומר עליהם מילה רעה. זה עלול לעלות לו בבחירות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

כדאילהכיר