"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בין אבו־דאבי למצפה כרמים

,עודכן

פסק הדין הפוליטי למהדרין של שופטי בג"ץ הפוליטיים לא פחות, אסתר חיות וחנן מלצר - שחייב לפרק את מצפה כרמים, יישוב ישראלי שהוקם כחוק באזור בנימין - ממחיש את החשיבות ואת הדחיפות של עריכת רפורמה מקיפה במערכת המשפט של מדינת ישראל.

כל עוד הרפורמה הזאת לא תתבצע - שופטים בלתי נבחרים, שאינם מכבדים נורמות ממשל דמוקרטיות בסיסיות ביותר, כמו זכויות הקניין של אזרחי המדינה - ימשיכו לרדות בציבור ובנבחריו ולייתר הן את העבודה הפרלמנטרית של הכנסת והן את העבודה האדמיניסטרטיבית של שרי הממשלה ומשרדי הממשלה שפועלים תחתיהם.

על הרפורמה להתרכז הן בפרקליטות המדינה והן בבית המשפט העליון. באשר לבית המשפט, כפי שפסק הדין מצפה כרמים מפגין, על הכנסת לקצץ ולבטל את הסמכויות האנטי־דמוקרטיות הנרחבות ששופטי בית המשפט העליון ניכסו לעצמם ללא בסיס חקיקתי בשנים האחרונות.

בין היתר, יש לאסור על שופטי בית המשפט העליון לבטל את חוקי הכנסת ולצמצם את סמכותם למתן המלצות בלבד על טיב חוקי הכנסת.

כדי להגן על הסמכות הביצועית של הממשלה, יש לבטל את המעמד של בית המשפט הגבוה לצדק. כדי להגן על הציבור מפני מהפכות רודניות של שופטים ופקידים בלתי נבחרים בעתיד, יש לדמות את השיטה לבחירת שופטים לשיטה האמריקנית: הממשלה תמנה, והכנסת תאשר מועמדים לכס המשפט.

פסק הדין המקומם של חיות ומלצר מבהיר שגורל תוכנית הריבונות (הסיפוח) תלוי גם ברפורמת מערכת המשפט. ללא רפורמה, גם אם תוכנית הריבונות תתקבל ברוב של 90 חברי כנסת, השופטים הפוליטיים ימנעו את יישומה. הרי בשנייה שהתוכנית תעבור בקריאה השלישית בכנסת, 50 ארגוני שמאל יגישו 50 עתירות לבג"ץ, שופט תורן פוליטי יוציא צו בינתיים, וכשיתחשק להם - שלושה שופטים פוליטיים יפסלו את החוק.

כזכור, כמצוות ממשל טראמפ, נתניהו השהה את יישום תוכנית הריבונות לעת עתה כדי לאפשר את קידום מהלך הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, שאותו אנו חוגגים היום עם המשלחת הישראלית הרשמית באבו דאבי.

אלא שאין זה אומר שפירוש ההשהיה המצערת בהחלת הריבונות, היא כבילת ידיה של ישראל בקידומה של התוכנית.

אדרבא, כפי שמדגיש פסק הדין של שני השופטים הפוליטיים חיות ומלצר, הרפורמה המשפטית היא לא רק תנאי הכרחי להצלחת תוכנית הריבונות. היא תנאי הכרחי לשיקום הדמוקרטיה בישראל ככלל, וכלפי אזרחי המדינה החיים ביהודה ושומרון בפרט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר