"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתווה הבגרויות: הזדמנות לשינוי במקצועות מדעי הרוח

,עודכן

מתווה הבגרויות שפורסם לאחרונה יוצר הזדמנות לשינוי במקצועות מדעי הרוח. לפי המתווה, אמורים תלמידי ישראל להיבחן בשנת הלימודים הקרובה בשתי בגרויות בתחום מדעי הרוח, מבין המקצועות מקרא, ספרות, היסטוריה ואזרחות. יש שיגידו כי שוב דוחקים את מדעי הרוח לשוליים. אני אומרת, בואו ננצל את המהלך של צמצום הבגרויות ונהפוך אותו לנקודת מפנה ביחס בני הנוער למקצועות מדעי הרוח, בכך שנהפוך אותם לרלוונטיים ומשמעותיים יותר עבורם.

הקורונה מעמידה בפני מערכת החינוך אתגרים רבים, ובהם למידה היברידית (למידה רב־ערוצית), המשלבת למידה מרחוק בבית ולמידה רגילה בקבוצות ובתנאים מוגבלים בכיתות. המציאות הזו פתחה מגוון אפשרויות יצירתיות ללמידה, כולל סיורים וירטואליים בתערוכות ובמרחבי למידה מחוץ לביה"ס ומפגשי זום שמזמנים אינספור אורחים מתחומי דעת שונים להעשרת השיח והלמידה. זו הזדמנות נדירה להעצים את נוכחותם של מדעי הרוח, דווקא בעת הזו, ולהפוך מקצועות כגון היסטוריה, מקרא, ספרות ופילוסופיה למשמעותיים בהקשרים אקטואליים. אנחנו חווים משבר לאומי ובינלאומי, שייכתב בדפי ההיסטוריה האנושית בדיוק כמו אלה שנכתבו ונחקרו בעבר. זו השעה לחשוף את הצעירים מחדש ליצירות שנכתבו על אסונות ומשברים של פעם ולטקסטים עתיקים שמקבלים לפתע פרשנות אחרת. פתאום זה לא משעמם, אלא נראה קשור ומסקרן מתמיד.

בני דור ה־Z שמנהלים את חייהם ברשתות החברתיות, בטיקטוק ובצ'טים, מצויים לפתע בחרדות קיומיות של פרנסה וצמצום ההוצאות. אין עוד טיולים ומותרות, קורה כאן משהו אחר. זה הרגע לשחרר אותם משינון סתמי של ידע ומלל ולהציע להם עבודות חקר המצריכות חשיבה והעמקה, לתת להם להתמודד עם משימות קריאה המפתחות מיומנות של דיון אנליטי ודיאלקטי, ולבקש מהם לנסח את עמדתם לגבי טקסטים שיגלו בהם עניין בהקשרים אישיים וחדשניים כאחד. להתבונן על עצמם באור אחר. כך, למשל, אפשר לפתח קורסים בפדגוגיה דיגיטלית בכל תחום במדעי הרוח, לשלב למידה עם רשות העתיקות והספרייה הלאומית והווירטואלית, לקשור פרקי היסטוריה, שירה או פרקי מקרא עם ארכיאולוגיה, אמנות, כתיבת ערכים בוויקימדיה, חקר תמונות וצילומים, ואפילו לבנות חדרי בריחה במדעי הרוח או להפיק סרטי תעודה על סיפורן של שכונות או קהילות.

נכון לצמצם בחינות בגרות מצד אחד, אך להרחיב את ההשכלה בתחומים אלה מצד שני. זאת כדי לחזק את היכולת לערער, להרהר ולדעת לבחור את הנכסים התרבותיים האיכותיים כדי לטפח את חוסנם מול המצב הכאוטי שנקלענו לתוכו. בואו ננצל את חלון ההזדמנויות הזה להנכיח מחדש את כוחם של הטקסטים והמקורות שלא נס לחם - להשיב לדור הזה את הרוח.

ד"ר תמר קטקו היא ראש המחלקה להוראת מדעי הרוח במכללת סמינר הקיבוצים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר