אתנן למפגינים מהצד הנכון

לזכות ההפגנה במדינת ישראל מעמד רם מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זכות זו אינה מוחלטת, ובהיעדר חוק ספציפי לזכות ההפגנה, בית המשפט העליון מאזן ומגדיר, כל פעם מחדש, את זכות ההפגנה אל מול זכות הפרט והאינטרס הציבורי.

ביום רביעי בשבוע שעבר פורסמו במפתיע הנחיותיה החדשות של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, עו"ד נורית ליטמן. הנחיות ליטמן־מנדלבליט לא יועדו לעיני הפרקליטים בלבד, הן הופצו לכל כלי התקשורת במטרה להעביר מסר למפגינים ספציפיים: המוחים נגד רה"מ נתניהו.

לא מדובר בהנחיות, אלא בקריאת תיגר על פסיקת בית המשפט העליון, החוק, סמכויות המשטרה, הסדר והאינטרס הציבורי, וגם על כבוד האדם וחירותו (ככל שזה נוגע לתושבי אזור בלפור או קיסריה, וגם לאזרחים תמימים שדרכם נחסמת). יש אף שיגידו שלא מדובר בהנחיות אלא בהמרדה (סעיף 136 לחוק העונשין).

הנחיות ליטמן־מנדלבליט הן אתנן למוחים. מעניקים חסינות מפני העמדה לדין בתנאי שיקיימו הפגנות פרועות ללא אישור, יחסמו צירי תנועה, וישבשו את חייהם של אזרחים, שגם כך חייהם משובשים בצל הקורונה. גולת הכותרת של האנרכיזם בהנחיות היא האישור שניתן לאזרחים להתעלם מקריאות שוטרים להתפזרות.

ליטמן ומנדלבליט מוסיפים חטא על פשע וקובעים כי אם תינקט אלימות נגד שוטרים, כגון זריקת חפצים ודחיפת מחסומים לעברם, דבר שמטרתו למנוע את מילוי תפקידם או להפריע לו, העונש המרבי יצומצם מחמש שנות מאסר על פי סעיף 274 לחוק העונשין לעד שנתיים מאסר. בכך למעשה מבטלות ההנחיות את החוק ומפקירות את השוטרים בידי המוחים.

אלה לא הנחיות, אלא שערורייה שנובעת מאינטרסים אישיים של איש אחד, עו"ד אביחי מנדלבליט, שההפגנות מעניקות רוח גבית לפעולותיו. הצעד החריג אמור להדיר שינה מעיניהם של מתנגדיו ותומכיו של ראש הממשלה כאחד: לו היו ההנחיות מוגבלות לזמן ולמקום ספציפי, היתה דעתי נוחה יותר, למרות הטעם לפגם שבאכיפה בררנית. הדאגה שלי לא נובעת משיוך פוליטי. מדובר בהנחיות שיישארו עלי דף גם אחרי עידן נתניהו. הן ישמשו פורעים להצדיק הפרות סדר ציבורי, חסימות צירים ספונטניות, סיכון חיי אדם ותקיפת שוטרים. אין כאן איזון בין חופש הביטוי והמחאה לשלום הציבור וביטחונו. יש כאן מסר בעייתי שעלול ללוות אותנו ולערער את היציבות עוד שנים רבות.

לפני כשנה, כשפרצה מחאת הקהילה האתיופית בעקבות מותו המצער של סלומון טקה ז"ל, לא השכילה הפרקליטות לפרסם הנחיות חדשות שיקלו מעט על המוחים, שביטאו את כאבם האותנטי מדם ליבם. לפרקליטות לא היה אז האינטרס האישי של הדבוקה הניהולית כיום.

האור בקצה האנרכיה הוא שהמתנגדים לשחיתות המבעבעת בפרקליטות, ולניגוד העניינים השערורייתי של שופטי בית המשפט העליון, יכולים וצריכים לנצל את המצב ולצאת ברבבות להפגנות ספונטניות ליד מדינת צלאח א־דין, בית המשפט העליון, מושב חירות בסמוך לביתה של עו"ד ליאת בן ארי, צהלה בסמוך לבית הנשיאה אסתר חיות, פתח תקווה ליד ביתו של אביחי מנדלבליט - רק לא לשכוח העתק מדף ההנחיות, למקרה הידוע מראש שבו תיעצרו.

עו"ד כנרת בראשי מתמחה בתחום הפלילי