"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ועידת חרטום, מודל 2020

,עודכן



בספטמבר 1967 בעקבות התבוסה הערבית במלחמת ששת הימים, התכנסה בחרטום, בירת סודאן, ועידת פסגה של מנהיגי ערב לדון בתוצאות המלחמה. הוועידה נודעה בשלושת הלאווים שיצאו ממנה וששידרו לישראל ולעולם מסר של סרבנות ושל איבה: לא להכרה בישראל; לא למשא ומתן עימה; ולא לשלום עם ישראל.

מאז זרמו מים רבים בנהר הנילוס החוצה את העיר, וחרטום כבר איננה סמל לעוינות ולאיבה. בפברואר האחרון נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושליט סודאן, עבד אל־פתח אל־בורהאן, באנטבה, אוגנדה, והסכימו לקדם נורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות.

מוקדם להעריך האם יעלה בידי שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, המבקר בסודאן לאחר ביקורו בישראל, לצרף מדינה זו לרשימה המתארכת של מדינות ערביות הנכונות לנרמל את יחסיהן עם ישראל או אף לחתום עימה על הסכם שלום. אבל נראה שפריצת דרך ביחסי ישראל וסודאן היא בעיקרו של דבר שאלה של סבלנות ושל זמן.

לכל מדינה ערבית סדר יום משלה, ולפיכך יש להניח כי ההחלטה על כינון קשרים עם ישראל תתקבל בנפרד בידי כל מדינה ומדינה בעיתוי המתאים לה, בין שזו סודאן, מאוריטניה, מרוקו, בחריין או עומאן. אבל הכיוון ברור - נורמליזציה ושלום, העומדים בפני עצמם ואינם מותנים עוד בדבר, ודאי שלא בגחמות של הפלשתינים.

דומה שהאתגר לפתחן של ישראל ושל ארה"ב המסייעת בידה הוא בעיקר כיצד מוודאים שהשלם יהיה גדול יותר מסכום חלקיו, רוצה לומר, כיצד הופכים את מהלכי הנורמליזציה והשלום שמקדמת מול ישראל כל אחת ממדינות ערב בנפרד, למהלך כולל וסוחף שיביא לשינוי של ממש במציאות המזרח־תיכונית.

משום כך שב ועולה רעיון הוועידה האזורית שישדר, יותר מ־50 שנה לאחר שלושת הלאווים של ועידת חרטום, מסר ברור של פיוס ושלום וגם של התלכדות משותפת מול בעיותיו האמיתיות של האזור ובראשן כמובן האיום האיראני ליציבות ולשלום בכל רחבי המזרח התיכון.

לרעיון הוועידה יתרונות רבים, בעיקר בכל האמור בדיפלומטיה פומבית, אבל יש לו גם חסרונות שהרי העולם הערבי נעדר כיום אחדות, ובין המדינות השונות מתקיימת לא פעם תחרות ואף יריבות. מדינות שלום ותיקות דוגמת מצרים או ירדן אינן נלהבות להעניק בכירות ועדיפות למדינות שזה מקרוב הצטרפו למחנה השלום.

אבל כך או אחרת, את המנגינה הזו אי אפשר לעצור, וגם אם תהליך השלום ידע עליות ומורדות, רכבת השלום יצאה לדרך והיא עתידה להגיע מוקדם מן הצפוי ליעדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר