כדאי לשקול חופשה גדולה גם בחורף

נגיף הקורונה גרם לשינוי עצום בשגרת חיינו מתחילת השנה, וממשיך להשפיע בתחומים רבים. אפשר כבר לחזות כמה אירועים משמעותיים שימשיכו להשפיע עלינו בחודשים הקרובים.

האירוע המשמעותי הראשון הוא פתיחת השמיים לטיסות. למעשה, מאז תחילת המגיפה נמשכות טיסות סדירות לכמה יעדים. אזרחי ישראל יכולים היו לנסוע למטרות עבודה, לימודים ואיחוד משפחות, אולם מספר הנוסעים היה קטן והוטלו מגבלות מחמירות על הנסיעה. בשבועות הקרובים יורשו ישראלים לטוס לכמה מדינות ירוקות ולשוב לישראל בלי צורך בבידוד. מהלך זה לא צפוי להגדיל את מספר החולים בארץ, ומאידך יהווה מודל לחידוש התיירות. זוהי בשורה מצוינת לעובדים בתעשיית התעופה והתיירות, ומהווה הקדמה לשובם של תחומים נוספים לשגרה, בהיקף מצומצם בשלב זה. מכיוון שהישראלים הורשו לנסוע למדינות ירוקות, קטן הסיכון שתייר יחזור מיוון או מבולגריה עם קורונה, ולמעשה אינו עולה על הסיכון בעת השהות כאן בישראל. לכן חידוש התיירות אינו מסכן את מדינת ישראל בעלייה בתחלואה ואפשר לוותר על בידוד השבים ממדינות ירוקות.

האירוע הבא יהיה פתיחת שנת הלימודים. כאשר נפתחו בתי הספר בחודש מאי, חווינו עלייה משמעותית בתחלואה וסגירת יותר מ־200 מוסדות חינוך עקב התפרצויות מקומיות. מאז, יש לקוות שגופי התכנון במשרד החינוך השכילו להפיק לקחים ולהתוות הנחיות לפתיחה מחודשת של גנים ובתי ספר, בדגש על ילדי הגן, הכיתות הצעירות והתיכוניסטים הניגשים לבגרויות, כדי לאפשר חזרה ללימודים ושיבה לעבודה סדירה של הורי הילדים הצעירים. חשוב מאוד יהיה לנטר את רמת התחלואה בשבועות לאחר פתיחת בתי הספר.

נוסף על כך, מכיוון שגנים ובתי ספר מהווים מוקד מוגבר לתחלואת שפעת, יש לשקול כבר כעת מתווה של פיצול החופש הגדול לחופשת חורף של 6-4 שבועות בשיא עונת השפעת וחופשת קיץ קצרה, תוך שיתוף פעולה עם ארגוני המורים. מדי שנה בדצמבר עולה תחלואת השפעת ובשיאה (בחודש ינואר) גורמת לעלייה ניכרת בשיעור התחלואה הנשימתית, דלקות ריאות ואשפוזים. העומס במיוני בתי החולים, במחלקות הפנימיות ובמחלקות הטיפול הנמרץ מגיע לעיתים ל־150% עד 200% תפוסה. אי אפשר להבדיל מבחינה קלינית בין חולה קורונה לחולה שפעת, ולכן עונת השפעת השנה צפויה להיות מאתגרת ביותר במערכת הבריאות ומצריכה הכנה בכל הרמות כדי שלא תיפגע יכולת בתי החולים לתת טיפול מיטבי. פיצול החופש הגדול יאפשר להפחית את התחלואה ואת העומסים בבתי החולים, בלי להזדקק לסגר מלא.

כיוון שעונת השפעת צפויה להיות חריגה השנה, ראוי שמדינת ישראל תתכונן לעונת השפעת כפי שמתכוננים לאירועי חירום אחרים כגון מלחמה או רעידת אדמה. יש לתגבר כבר עכשיו את צוותי המחלקות הפנימיות, המיון והטיפול הנמרץ בכל בתי החולים. חשוב לסיים את תגבור מערך התחקירים והבדיקות במשרד הבריאות.

אך מעל לכל חשוב להכין כבר עתה מתקני חירום למיון, אשפוז וטיפול בחולי שפעת וחולי קורונה קלים שאינם זקוקים לאשפוז בבית חולים, לגייס צוותי טיפול בחולים קלים ולאמן אותם. כוח אדם זה יכול להגיע מצה"ל (פרמדיקים, חובשים ואנשי פיקוד העורף) ומארגוני חירום אחרים. בעת העלייה בתחלואה אפשר יהיה להפעיל מיונים קדמיים כאלה, ולהקפיד שרק חולים קשים מופנים למיון בתי החולים ולאשפוז. מדינת ישראל למודת ניסיון מאירועי חירום קודמים, והלקח החשוב הוא שיש לגייס ולתרגל את מערך החירום כבר עכשיו ולא להמתין עד לחורף.

האירוע האחרון הצפוי בשנה הקרובה הוא קבלת תוצאות ראשוניות מניסויים קליניים מתקדמים במספר חיסוני קורונה. יש לקוות שמספר חיסונים יימצאו בטוחים ויעילים, כך שבטווח הזמן הרחוק יותר נוכל כולנו להתחסן ולהיות מוגנים בפני קורונה. אולם בשלב הנוכחי צריך לתכנן את החודשים הקרובים מתוך הנחה שאין עדיין בנמצא חיסון לקורונה, ולא סביר שחיסון כזה יופץ טרם עונת השפעת.

כל האמור לעיל ידוע לעוסקים בניהול המשבר ומוכר היטב למתווי המדיניות. עכשיו הזמן לפעול בנחישות ולהכין את המשאבים להתמודדות עם אתגרי החודשים הקרובים.

הכותב הוא מומחה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי שיבא תל השומר