"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נגיעת הקסם של אנרכיזם שובבני. ומה אז?

,עודכן

מה רוצים אנשי השמאל כשהם יוצאים לפזז ולרקד במפגני יוגה ומדיטציה המוניים ובהצגת מיצגים, חלקם תפלים ופוגעניים, על מעטפת הכאב האינסופי שכרוכה סביבם? הם מוחים כנגד הדיקטטורה של הימין? הרי זכות המחאה באמבטיית הקורונה המשותפת של אלפי אנשים צפופים שמורה להם, לצד כפפות המשי שבהן מטפלת בהם המשטרה "של אוחנה". אלה מעידים כאלף עדים ש"דיקטטורה ימנית" זה שקר. סיפרו לי על מורה לאזרחות שביקש שהמשטרה תעצור אותו בהפגנה בבלפור. הוא ירד לכביש לאחר שקציני המשטרה הכריזו שההפגנה אינה חוקית, וחסם את התנועה. ארבע פעמים השוטרים ניגשו אליו והובילו אותו אחר כבוד למדרכה. הוא שב והתגרה בהם. בפעם החמישית נעצר. עוד בטרם הגיע לתחנת המשטרה, חיכתה לו עורכת הדין מהקיבוץ שלו שדאגה שישחררו אותו. אכן, זכות המחאה הדמוקרטית בתקופת נתניהו בסכנה. את מי אתם מרמים? תתמידו בהפגנות שלכם ותעשו תחרויות למי יש שלט יותר מדליק - בינתיים גוש הימין מתחזק והולך.

המטרה של מפגיני השמאל היא, כפי שאמרה זאת אחת מהדוברות שלהם, נרי ליבנה: "להחריב עד היסוד את הממסד המסואב". נגיעת הקסם של אנרכיזם שובבני. ואז מה? "האחרים", מחצית העם, יוכנסו למתחמים מגודרים היטב, שבהם "הנאורים", שיחליפו את הממסד המסואב, יציבו משגיחים שיגידו לנו איך להתנהג? אין לנו ספק שמפגיני השמאל חושבים ש"הדרך" שלהם היא האחת והיחידה, ואנו סומים בעלטה. ובכל זאת, אם מפגיני השמאל רוצים לשנות את השלטון, תתכבדו ותקראו לבחירות דמוקרטיות.

אם אתם, מצביעי השמאל, בוחרים בבחירות ולא בפוטש באמצעות הפגנות הפחדה - קדימה, תבחרו במפלגה הערבית המשותפת הממזגת בין בל"ד לתנועה האסלאמית. או אולי ביאיר לפיד הדמוקרט שהמילה "פריימריז" מטלטלת כל חוליה בעמוד השדרה שלו. אולי תבחרו באביגדור ליברמן הפלורליסט, שמלחמתו נגד השחיתות הנוראה שפשתה במפלגתו שברה שיאים חדשים של טוהר מידות. אולי תבחרו בבני גנץ, גבי אשכנזי, עמיר פרץ או איציק שמולי, שיישבעו לכם בנקיטת חפץ, שפם או אצל מעלה באוב מפורסמת כי לא ילכו עם בנימין נתניהו אף פעם. לעולם לא. עם הסלט הפוליטי הזה תלכו לבחירות הקרובות ותגיעו רחוק.

הקריאה של מפגיני השמאל המתלהם להחריב את הממסד מזכירה את דבריו של יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות לשעבר, רון רובין, שהדיח את עצמו בקול תרועה גדולה. התחיל להיות קשה לו אחרי חודשיים של כהונת הממשלה הזו, והוא קרא למרד נגד הממשלה. הזהו נשיא אוניברסיטה בישראל? היכן חבר הנאמנים של האוניברסיטה שלו? הם לא קראו את המכתב המסית למרד? רובין טען נגד השר אלקין כי לא היו הדבקות בקורונה במתחמי האוניברסיטאות. הוא דילג על העובדה כי לפני כמה שבועות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב נדבקו משגיחות במבחנים, חלקן בנות יותר מ־70. האם רובין יתנצל בפומבי בפני המשגיחות על חוסר האחריות המשווע שלו? הרי בדיוק בשל מקרים כאלה זעק השר זאב אלקין מעל כל במה אפשרית במטרה למנוע את התכנסות הסטודנטים למבחנים המוניים. אולם רון רובין וחבריו, ראשי האוניברסיטאות, אחזו "בדרך" שלהם, וכעת יסבירו בנימוקים רהוטים, שהלשכות המשפטיות ינסחו להם בקפידה, כי זה לא תפקידם לדאוג לאלה הנכנסים למתחמי האוניברסיטה בשעת השתוללות מגיפה. הם עשו מה שעשו - ומכאן זה תפקידו של הממסד המסואב. רק שאותו ממסד מסואב לא ישכח להעביר לאוניברסיטה שלו את הצ'ק בזמן.

גם לאנשי הימין יש זכות בלתי מעורערת להפגין כנגד כמה ממסדים מסואבים שצריך לתקן מן היסוד. כשכולנו מתבוננים על מערכת המשפט שאיבדה את האמון של מרבית העם, כולנו שומעים את הקולות האקדמיים של השבעים והמדושנים שקוראים למרד כנגד הממשלה - גם לנו מותר למחות כנגדם בקול רם וברור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד''ר אורי כהן

סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית, מרצה בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים במוסדות להשכלה גבוהה ובהיסטוריה הפוליטית החברתית של ישראל. בין ספריו "ההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה", "אקדמיה בתל אביב: צמיחתה של אוניברסיטה" ועוד.

כדאילהכיר