שמאל שווה יותר

אם יש משהו שמהומות השמאל נגד נתניהו מוכיחות שוב ושוב ושוב, זה שהחוק והכללים הדמוקרטיים שנאכפים ביתר החמרה על הימין, אינם חלים על השמאל. הביטוי "אכיפה בררנית" ממש לא במקום. זו תופעה של סחטנות. הדוגמה הטובה היא מאמריקה. נגד דניאל אלסברג הוגש ב־1973 כתב אישום עם כל ההוכחות הדרושות על בגידה וקשירת קשר וכו', מעשים שיש עליהם עונש כבד. שניים־שלושה פרופסורים מהרווארד שהגנו עליו, רוח גבית חזקה, גרמו לשופט לבטל כלאחר יד את האישום בטענה של איסוף ראיות שלא כחוק. האם מישהו מעלה על הדעת שעם חידוש משפטו של ראש הממשלה נתניהו יקרה כדבר הזה? מה שנעשה נגד ניקסון הוא חוקי, ולכן אלסברג ועורכי ה"טיימס" וה"פוסט" לא יכולים בהגדרה לעבור על החוק; מה שנעשה נגד נתניהו, הופך לחוקי בהגדרה. זאת על פי "חוקי" השבט.

חוקי השבט מפתיעים, למי שלא בקי. אני לא מכליל לגבי "השמאל", אבל כיוון שהשמאל נשלט היום על ידי השמאל הרדיקלי, המרקסיסטי, האנטי־ציוני, יש טעם להקשיב לדברים שנאמרו לפני שנים רבות בגילוי לב נדיר. אגב, בעבר התקשורת הישראלית סיפקה אינפורמציה על השקפות העומק של השמאל הרדיקלי, היום זה אסור באיסור חמור. ד"ר יהודה שלם העביר אלי כמה כתבות ארכיון על הרברט מרקוזה הזכור. כשקוראים את הדברים מקבלים מושג כלשהו על השקפת העומק שהתפשטה בקרב האינטליגנציה לאורך 50 שנה ויותר, גם כשאחדים ממחזיקי ההשקפות האנטי־דמוקרטיות האלה אולי לא שמעו אפילו על מרקוזה. זה ראיון שתורגם בעיתון "דבר" (11 באוקטובר 1968) בשנת המהפכות בצרפת, ארה"ב וגרמניה. על הדמוקרטיה בארה"ב: "זאת דמוקרטיה? הרי זאת בדיחה. העם לא אמר את דברו ולא שאלו אותו".

מאחר שלפי דעת הפילוסוף המרקסיסטי מאסכולת פרנקפורט אין דמוקרטיה באמריקה, "יש אפשרות להתקדם בכיוון של דמוקרטיה, אבל רק דרך התנועות הלוחמות והקיצוניות ביותר", הוא אומר, וברור שבאמריקה של 68' הוא מתכוון למחתרות טרוריסטיות. "לא בגבולות התהליך המקובל - התהליך הזה הוא משחק".

"האשימו אותך שאתה רוצה ליצור דיקטטורה אפלטונית של האליטה", אומר המראיין. מרקוזה: "ג'ון סטיוארט מיל... אומר כי בחברה התרבותית הכרחי שהאנשים המחונכים יחזיקו פררוגטיבות פוליטיות כדי להתגבר על הרגשות והאמונות של ההמונים הבלתי מחונכים. (...) ביושר אומר, שאיני יודע מה רע יותר: דיקטטורה של פוליטיקאים, של בעלי כוח, של גנרלים, או של אינטלקטואלים. אילו היה עלי לבחור, הייתי בוחר בדיקטטורה של אינטלקטואלים... לצערי האלטרנטיבה של (דמוקרטיה חופשית) אינה קיימת היום".

התופעה המדהימה היא כמה השקפתו המהפכנית, הקיצונית, השתרשה והיא מהווה בדרגות כאלה ואחרות אידיאולוגיה שמנחה את עיתוני האליטה, את מנהיגי בית המשפט העליון (דיקטטורה נאורה), חלק מצמרת צה"ל בדימוס ועוד ועוד. מבלי שהיה מודע לכך, מרקוזה היה ציני עד קצות הציפורניים: הוא דיבר בגלוי על הצורך בארגון השחורים בגטאות כדי לנצל אותם ל"מאבק נגד מטרות בעלות חשיבות חיונית ביותר מבחינה כלכלית ופוליטית".

בכל מקרה, "דמוקרטיה ליברלית" ו"שלטון החוק" אינם ברפטואר.