"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארה"ב והקורונה: וירוס בחינוך הציבורי

,עודכן

אמריקה לא חוזרת לבית הספר. בוושינגטון תיפתח שנת לימודים וירטואלית, בניו יורק יחזרו חלקית ובקפסולות, בין 7 ל־10 ימים בחודש בין כותלי בית הספר. בקליפורניה הודיע המושל ש־32 מחוזות מוכי קורונה יפתחו את שנת הלימודים אונליין, חמישה מיליון תלמידים. במחוז מונטגומרי במרילנד, אחד הגדולים מבחינת מספר תלמידים בבתי הספר הציבוריים, כבר הודיעו שהלימודים יתקיימו דרך הרשת לפחות עד ינואר.

יש בארה"ב תלמידים שכבר עכשיו ברור שיהיו מחוץ למסגרת בית ספרית מסודרת כמעט שנה, וזה בתקווה שעד תחילת שנת 2021 יימצא חיסון. הבלבול חוגג, גם הפאניקה. מורים מסרבים לחזור ללמד, הורים ממלאים שאלונים, תוכניות משתנות אחת ליומיים. ברחבי ארה"ב יש קבוצות הורים שמפגינות נגד החלטות ראשי המחוזות שלא לפתוח את בתי הספר, אנשים שצריכים לחזור לעבודה רוצים שהילדים שלהם יהיו במסגרת.

המרוויחים הגדולים מהקורונה הם בתי הספר הפרטיים. כמו כל דבר בארה"ב, גם הקורונה מבדילה בין עשירים לעניים. בתי הספר הפרטיים יכולים להיפתח כל עוד הם עומדים בתנאים שמכתיב משרד הבריאות האמריקני. להם קל: מספר תלמידים נמוך, מבנים גדולים, אפשר לשמור על ריחוק. בעיר ניו יורק, למשל, תלמידים רבים בתיכונים הציבוריים ישתמשו בתחבורה הציבורית כדי להגיע ללימודים. בית הספר הפרטי יארגן הסעות פרטיות, בתשלום, והנה גם בעיית התחבורה נפתרה.

ממשל טראמפ דוגל בחינוך פרטי. שרת החינוך, המיליארדרית ננסי דאבוס, היא תומכת נלהבת בשיטת שוברי חינוך - מימון לימודים על ידי המדינה בבתי ספר פרטיים. הנשיא עצמו מקדם תוכנית מלגות לבתי הספר האלה ומצהיר השכם והערב שהורים צריכים לקבל יותר אפשרויות בחירה כשמדובר בחינוך ילדיהם. בפועל זאת דרך נוספת להחליש את מערכת החינוך הציבורית.

עלות ממוצעת של בית ספר פרטי בארה"ב היא כ־27 אלף דולר לתלמיד, יש כאלה שעלותם מגיעה גם ל־50 אלף דולר לשנה, לא כולל ציוד אמנות וספורט וטיולים. השכר הממוצע למשפחה הוא כ־62 אלף דולר. כמה משפחות יכולות להרשות לעצמן להוציא מחצית מהכנסתן על חינוך לילד אחד? גם אם הילד מוכשר מאוד וזכה במלגה, עדיין מרבית המשפחות העניות לא תוכלנה לעולם לאפשר לילדיהן חינוך פרטי.

משבר הקורונה בארה"ב פגע, בראש ובראשונה, בעניים ובחולים. בבעלי מחלות רקע שלא טופלו בהיעדר ביטוח רפואי, במי שנאלצים להגיע לעבודה בתחבורה הציבורית, במי שהתגוררו באזורים צפופים כמו הברונקס, שלתושביו אין בית־קיץ בהמפטונס שאליו אפשר לברוח מאימת הנגיף. מתברר שהפגיעה בהם לא נעצרת רק בתחום הבריאותי, היא ממשיכה גם הלאה, לתחום החברתי. כן, חינוך הוא המפתח ליציאה ממעגל העוני. בעידן הקורונה מתברר שהוא משמש להגדלת פערים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר