ארה"ב והקורונה: וירוס בחינוך הציבורי

אמריקה לא חוזרת לבית הספר. בוושינגטון תיפתח שנת לימודים וירטואלית, בניו יורק יחזרו חלקית ובקפסולות, בין 7 ל־10 ימים בחודש בין כותלי בית הספר. בקליפורניה הודיע המושל ש־32 מחוזות מוכי קורונה יפתחו את שנת הלימודים אונליין, חמישה מיליון תלמידים. במחוז מונטגומרי במרילנד, אחד הגדולים מבחינת מספר תלמידים בבתי הספר הציבוריים, כבר הודיעו שהלימודים יתקיימו דרך הרשת לפחות עד ינואר.

יש בארה"ב תלמידים שכבר עכשיו ברור שיהיו מחוץ למסגרת בית ספרית מסודרת כמעט שנה, וזה בתקווה שעד תחילת שנת 2021 יימצא חיסון. הבלבול חוגג, גם הפאניקה. מורים מסרבים לחזור ללמד, הורים ממלאים שאלונים, תוכניות משתנות אחת ליומיים. ברחבי ארה"ב יש קבוצות הורים שמפגינות נגד החלטות ראשי המחוזות שלא לפתוח את בתי הספר, אנשים שצריכים לחזור לעבודה רוצים שהילדים שלהם יהיו במסגרת.

המרוויחים הגדולים מהקורונה הם בתי הספר הפרטיים. כמו כל דבר בארה"ב, גם הקורונה מבדילה בין עשירים לעניים. בתי הספר הפרטיים יכולים להיפתח כל עוד הם עומדים בתנאים שמכתיב משרד הבריאות האמריקני. להם קל: מספר תלמידים נמוך, מבנים גדולים, אפשר לשמור על ריחוק. בעיר ניו יורק, למשל, תלמידים רבים בתיכונים הציבוריים ישתמשו בתחבורה הציבורית כדי להגיע ללימודים. בית הספר הפרטי יארגן הסעות פרטיות, בתשלום, והנה גם בעיית התחבורה נפתרה.

ממשל טראמפ דוגל בחינוך פרטי. שרת החינוך, המיליארדרית ננסי דאבוס, היא תומכת נלהבת בשיטת שוברי חינוך - מימון לימודים על ידי המדינה בבתי ספר פרטיים. הנשיא עצמו מקדם תוכנית מלגות לבתי הספר האלה ומצהיר השכם והערב שהורים צריכים לקבל יותר אפשרויות בחירה כשמדובר בחינוך ילדיהם. בפועל זאת דרך נוספת להחליש את מערכת החינוך הציבורית.

עלות ממוצעת של בית ספר פרטי בארה"ב היא כ־27 אלף דולר לתלמיד, יש כאלה שעלותם מגיעה גם ל־50 אלף דולר לשנה, לא כולל ציוד אמנות וספורט וטיולים. השכר הממוצע למשפחה הוא כ־62 אלף דולר. כמה משפחות יכולות להרשות לעצמן להוציא מחצית מהכנסתן על חינוך לילד אחד? גם אם הילד מוכשר מאוד וזכה במלגה, עדיין מרבית המשפחות העניות לא תוכלנה לעולם לאפשר לילדיהן חינוך פרטי.

משבר הקורונה בארה"ב פגע, בראש ובראשונה, בעניים ובחולים. בבעלי מחלות רקע שלא טופלו בהיעדר ביטוח רפואי, במי שנאלצים להגיע לעבודה בתחבורה הציבורית, במי שהתגוררו באזורים צפופים כמו הברונקס, שלתושביו אין בית־קיץ בהמפטונס שאליו אפשר לברוח מאימת הנגיף. מתברר שהפגיעה בהם לא נעצרת רק בתחום הבריאותי, היא ממשיכה גם הלאה, לתחום החברתי. כן, חינוך הוא המפתח ליציאה ממעגל העוני. בעידן הקורונה מתברר שהוא משמש להגדלת פערים.