"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החקירה שלא תהיה

,עודכן

"מדינת משטרה", זעקו השלטים, "היד קלה על ההדק". זה נשמע כמו היסטוריה רחוקה, אבל זה קרה לפני קצת יותר משנה במחאות שפרצו לאחר הריגתו של סלומון טקה ז"ל בידי שוטר. ועם התרחבות המחאה, גדל העיסוק התקשורתי בשאלה: האם הירי היה מוצדק. המשטרה הואשמה בגזענות ובאלימות על רקע גזעי.

התביעה הציבורית היתה ברורה: לחקור את פעילות השוטרים, ואם יש צורך לפעול ביד קשה נגד שוטרים שסרחו. גם ללא קשר למקרה הטרגי שחולל את המחאה, שוררת תמימות דעים בציבור, מימין ומשמאל כאחד: ישד לבדוק את התנהלות משטרת ישראל ושוטריה. חקירה מיידית נפתחה נגד השוטר שירה בטקה ז"ל במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). בני קהילת יוצאי אתיופיה המשיכו במחאה גם כשהתקשורת איבדה עניין, הפגנות התקיימו מחוץ לביתה של ראש מח"ש קרן בר־מנחם, בדרישה למצות את החקירה ולפרסם סרטון שתיעד את האירוע.

מח"ש, נזכיר, הוקמה ב־1992, מחלקה בתוך פרקליטות המדינה, שהחליפה את היחידה המשטרתית לחקירות פנים; יחידה שבה חקרה המשטרה את עצמה, בניגוד עניינים מובנה. מה השתנה עם הקמת מח"ש? אמנם היחידה כפופה למשרד המשפטים, אבל החוקרים מושאלים זמנית ממשטרת ישראל. ישראבלוף.

בתחילת השנה הודיע שר המשפטים לשעבר אמיר אוחנה על רצונו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת מח"ש והגוף המפקח - הפרקליטות. אותם קולות בתקשורת שתמכו במחאת יוצאי אתיופיה ותקפו את פעילות השוטר ומח"ש, החלו מרגע זה לשנות כיוון, והביעו התנגדות נחרצת לפתרון שהציע שר המשפטים.

זה הגיע לשיא כשהיועמ"ש מנדלבליט שלל את הקמת הוועדה על הסף וטען שיש "מניעה משפטית" להקים ועדה כזו ערב הבחירות לכנסת, ושהרעיון כולו עלה משיקולים פוליטיים. ובכן, אנחנו אחרי הבחירות. מישהו מתעניין כעת בתפקוד המשטרה? כלום. אפשר להבין את החרדה של מנדלבליט מהקמת ועדת חקירה כזו. ככל שיימצאו, המחדלים במח"ש וניגודי העניינים יכתימו בעקיפין - ואולי גם ישירות - את הפרקליטות, ועלולים לפתוח תיבת פנדורה על התנהלות "שומרי הסף".

בתחילת פברואר אישרה הממשלה להקים את הוועדה לבדיקת מח"ש למורת רוחו של היועמ"ש. הוועדה קמה וחבריה מונו. בסוף פברואר עבודתה הוקפאה בעקבות התערבות בג"ץ. ביוני, עם הקמת הממשלה הנוכחית, העלה סגן השר לביטחון הפנים, גדי יברקן, את הדרישה לחדש את פעילות הוועדה. שר המשפטים החדש ניסנקורן מתמהמה. תחת זאת, הוא מעדיף להוציא את השוטרים ממח"ש, צעד שהוא בבחינת פלסטר על רגל קטועה, שנועד, כך נראה, למנוע ועדת חקירה שתציף את המחדלים במשרד המשפטים.

מהשר שמתהדר בהגנה על מערכת אכיפת החוק מצופה להבין שהניסיון להעלים את פגמיה לא יגן עליה, אלא יפגע בה ובאמון הציבור. זה עוד סימפטום בממשלה הפריטטית הזו, נזק שנגרם עכשיו והציבור הישראלי ישלם עליו שנים רבות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר