לייבש את התרבות זה לייבש את הלב

"לכו תמצאו עבודה נורמלית", זה מה שתמיד יגידו למי שמתלוננים שעולם התרבות קורס. "תפסיקו לחיות על חשבון המדינה, מי צריך אתכם בכלל?" היא עוד תגובה אופיינית. יש מי שיבחרו ב"עוכרי ישראל", יש עוד כמה גרסאות, אבל המסר זהה: אין צורך בתרבות, היא לא יותר מפריבילגיה של שמאלנים אשכנזים אליטיסטים שיושבים במגדל השן בתל אביב ובטוחים שהם הדבר הכי חשוב לאנושות.

לפעמים יש בזה מן האמת: הרבה יוצרים ואמנים באמת בטוחים שהם מתנה לעולם. יש בעסק הזה הרבה יוהרה ועודף ביטחון עצמי. קל להגדיר את עצמך כ"יוצר" כשאין סטנדרטים ברורים, אנשים שכתבו משהו למגירה מעמידים את עצמם בשורה אחת עם שייקספיר. אבל זה שהאנשים שמובילים נושא או מאבק אינם נעימים לך, זה לא אומר שהמאבק אינו צודק. וכרגע, כשעולם התרבות גוסס ונדמה שלאף אחד לא דחוף למצוא פתרון, ההפסד בסופו של דבר יהיה של החברה הישראלית כולה.

איזה מין עולם זה שבו אי אפשר לברוח? שבו אין רגע אחד שבו את רואה ושומעת את עצמך על המסך או הבמה או הקנבס? איזה מין חברה זאת שלא מתמודדת עם לבטים ושאלות, שאין מי שמציב בפניה מראה? היוונים כבר הבינו שאפשר וצריך להעביר מסרים דרך אמנות ותרבות, שזה הרבה יותר אפקטיבי מאשר נאום או מאמר בעמודי הדעה. שחברה זקוקה לתרבות כדי להגדיר ולבדוק את עצמה, תרבות ואמנות זה לא פינוק אלא אינטרס ציבורי.

הסטנדאפיסט נדב אבקסיס החליט בשבוע שעבר להופיע בפני 50 איש למרות האיסור. הוא לא "אנרכיסט", לא "מפיץ מחלות", הוא אפילו לא "שמאלן אשכנזי". הוא גם לא עשה זאת בשביל כסף, לא מרוויחים כלום מ־50 איש בקהל - אחרי הגברה ותאורה ושכירות לאולם, לא נשאר הרבה. הוא עשה זאת כי הוא יודע שזה חיוני לנפש, להמשך ההתמודדות עם המצב הכלכלי, לחוסן החברתי והלאומי. כן, נדב אבקסיס ואמנים בכלל הם סוג של רופאים. ויש להם משמעות ומקום של כבוד בתהליך הריפוי שהעולם יצטרך לעבור אחרי משבר הקורונה. האנושות מוכה, יש עלייה מתמדת בפנייה לשירותי בריאות הנפש בכל העולם, פחד, חרדה, אי ודאות, מכלול שלם של רגשות שהאדם הסביר לא מסוגל להכיל בבת אחת. אי אפשר להפריד בין נפש לגוף, ולכן תרבות, בסיטואציה הנוכחית, היא שוות ערך לבריאות וכך צריך להתייחס אליה.

בדידות הורגת. גם דיכאון ורעב. תרבות היא תרופה ומזון לנפש, היא הרגע שבו אדם לא מרגיש לבד. להמשיך ולייבש את עולם התרבות פירושו לייבש את הלב. ולב יבש נסדק ונשבר, ולתקן אותו לוקח זמן - אם זה בכלל אפשרי.