"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ח"כים יקרים, תתגברו כבר!

,עודכן

שבוע אחד בנובמבר לפני 25 שנים, היה טרגי וגורלי לדמוקרטיה הישראלית. הוא היה טרגי, משום שבמוצאי שבת נרצח ראש הממשלה יצחק רבין זכרו לברכה. רצח שהיכה את המדינה בהלם ובאלם ושינה את ההיסטוריה של ישראל.

והוא היה גורלי, השבוע הזה, ובמידה מסוימת טרגי גם משום שביום חמישי באותו שבוע ניתן פסק הדין בעניין בנק המזרחי, שרק מעטים, יודעי ח"ן ועוטי גלימות שחורות, הבינו בזמן אמת את משמעותו. בפסק הדין נקבע שקולותיהם של אזרחי ישראל אינם יכולים עוד להשפיע על החקיקה במדינה. חוקים שלדעתם של שופטי בג"ץ פוגעים בזכויות אדם מעל המידה הנדרשת, או חוקים שמטרתם אינה ראויה בעיני העליונים - פשוט יימחקו.

הקביעה העקרונית הזו נשארה באותו שלב "על הנייר". בפועל, במשך השנים שחלפו מאז, בג"ץ ביטל חוקים בקצב איטי ומדוד יחסית. מחמם אט־אט את המים כדי שהצפרדע לא תרגיש כיצד היא מתבשלת. ואף שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נחקק כבר בשנת 1992, בפועל ב־20 שנה בוטלו שישה חוקים בסך הכל.

אבל לאחר שהתרגלנו כבר לעיקרון, הגיע הזמן לגבות את המחיר, ומשנת 2012 בית המשפט הגביר קצב. ארבע פעמים בוטלו חוקי המסתננים, שלוש פעמים בוטלו חוקי הגיוס. החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון - בוטל. החוק המחייב בפיצויים מי שקורא לחרם על מדינת ישראל - בוטל. מקצב של פעם בשלוש וחצי שנים, עברנו לקצב של שלושה ביטולי חוק בשנה.

החטא הקדמון הוא השתיקה. חברי הכנסת עמדו מנגד במשך שנים, ואפשרו לרשות לא נבחרת לגבור עליהם. הכוח היה בידיהם. פעמים רבות במהלך השנים עלו הצעות להשיב את הכוח לעם ולנבחרי הציבור את המילה האחרונה. תמיד עלו הטענות על העיתוי. על כך שנדרשים שיקול דעת, דיונים רבים, ועדות, או כל מנגנון אחר שמפלגת בג"ץ יכלה לחשוב עליו כדי להתיש את הציבור ואת נבחריו ולהותיר את הכוח בידי העליונים.

אך האמת היא שזה לא צריך לקחת הרבה זמן. כאשר נדרשה ממשלת רבין לתקן את חוק יסוד: חופש העיסוק ולהוסיף פסקת התגברות בשל דרישת ש"ס, שחששה מפסילת חוק האוסר יבוא בשר לא כשר, התגייס למלאכה נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק.

ביום 14.2.1994 התפרסמה הצעת חוק היסוד שאפשרה ל־61 חברי כנסת להתגבר על פסיקת בג"ץ. תוך פחות מחודש, העניין סודר וההתגברות היתה לעובדה קיימת.

לעומת זאת, כאשר עלו הרעיונות לחוקק פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, טרח ברק להתייצב בוועדת החוקה ולשכתב את ההיסטוריה. "אני רוצה לומר", כך אמר ברק בישיבת ועדת החוקה, "כשעשו את פסקת ההתגברות, זה לא נעשה מהיום למחר. היה דיון גדול, והשתתפתי בחלקים ממנו. לא קטלא קניא - ואל תחשבו שהיו מחטפים, היה דיון גדול מאוד".

חברי הכנסת, קחו לעצמכם כמה ימים, קחו אפילו חודש, תעשו דיון גדול מאוד, תזמינו גם את אהרן ברק אם תרצו, אבל אל תוותרו על השורה התחתונה. החזירו לעצמכם את הכוח לחוקק.

הדמוקרטיה הישראלית זקוקה לזה כבר חצי יובל. תתגברו כבר!

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שמחה רוטמן

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הוא יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

כדאילהכיר