מפגינים, דרשו דבר אחד: חוקה

לא פיטורי נתניהו, לא הטבות כלכליות, ולא שום דבר אחר יפתור את הכשלים החוקתיים בישראל. למחאה צריכה להיות דרישה אחת - הקמת אסיפה מכוננת שתכין חוקה מלאה שתובא לאישור במשאל עם.

בעיה אחת היא הקלות הבלתי נסבלת של שינוי חוקי יסוד. יש לקבל חוקה מלאה ונוקשה שבה כללי המשחק יהיו מעוגנים באמצעות הליך שינוי נוקשה שימנע מהחוקה להיות קורבן לשיקולים משניים וקצרי טווח. רק בכנסת ה־20 נחקקו 13 תיקונים לחוקי יסוד ושני חוקי יסוד חדשים. לשם ההשוואה, לחוקת ארה"ב התקבלו מאז שנת 1787 27 תיקונים, כש־10 מהם עברו בשנת 1791. לא צריך לאמץ את המודל האמריקני הנוקשה. יש לקבוע מנגנון הדרגתי. למשל: סעיפים שאינם חשובים במיוחד להליך הדמוקרטי יהיו ניתנים לשינוי ברוב של 61 חברי הכנסת. יתר הסעיפים יהיו ניתנים לשינוי ברוב של 80 ואילו סעיפים בודדים הנוגעים לערכי היסוד ולכללי היסוד יהיו ניתנים לשינוי ברוב של 90 חברי הכנסת או ברוב של 80 בצירוף משאל עם.

בעיה שנייה היא מגילת זכויות. שיטת המשטר שלנו, המקנה למפלגות קטנות כוח בלתי מידתי, מנעה עד כה קבלת מגילת זכויות מקיפה. ישראל במובן זה היא חריג עולמי בולט. כיום, מגילת זכויות חוקתית ממוצעת כוללת 35 זכויות. אצלנו, יש 11 זכויות הזוכות להגנה חוקתית מפורשת. ובניגוד לרובן המוחלט של המדינות הדמוקרטיות זכויות בסיסיות כזכות לשוויון, חופש ביטוי, חופש דת, הזכות לחינוך ועוד, אינן זוכות להגנה חוקתית מפורשת. ההגנה החוקתית היחידה הניתנת להיבטים מסוימים של זכויות אלה היא מכוח פרשנות שיפוטית ל"כבוד האדם" שעשויה להשתנות בעתיד. יש לאמץ מגילת זכויות אדם מלאה.

יש להסדיר את מערכת היחסים בין רשויות השלטון. כדי שהכנסת תוכל לבצע את תפקידי החקיקה והפיקוח שלה בצורה מיטבית, יש להגביל את מספר משרדי הממשלה ולהגדיל את מספר חברי הכנסת. המספר של 120 לא השתנה במהלך קיומה של מדינת ישראל, אף שהאוכלוסייה גדלה פי 12. במבט עולמי, הכנסת היא בית מחוקקים קטן משמעותית באופן יחסי לאוכלוסייה. יש גם להסדיר את מעמדו של בית המשפט ולעגן את סמכות הביקורת השיפוטית על חוקים, כפי שקבוע בחוקותיהן של יותר מ־85% מהמדינות בעולם.

יש עוד בעיות. בכולן ידונו חברי האספה המכוננת שחייבת להיות חיצונית לכנסת ושתשקול שיקולים ארוכי טווח. בשל בעיות נציג, השיטה המשטרית לא מאפשרת את שינויה וניסיונות להציע חוקה בכנסת כשלו. לכן הדרישה צריכה להיות: קבלת חוק להקמת אסיפה מכוננת חד־פעמית ומוגבלת בזמן שתיבחר בבחירות חופשיות למטרה אחת - הבאת הצעת חוקה לאישור במשאל עם.

במהלך 50 השנים האחרונות יותר מ־200 חוקות התקבלו בנסיבות של עיתות משבר. כמעט אף דמוקרטיה לא השלימה מהלך כוללני של שינוי חוקתי שלא בנסיבות כגון מהפכה, מלחמה, נסיגת אימפריה או מלחמת אזרחים שהיוו זרז לשינוי. נהוג לומר שבסינית המילים "משבר" ו"הזדמנות" הן אותה סימנייה (זו טעות - הן רק חולקות את אותה סימנייה); יש להפוך את המשבר הנוכחי להזדמנות ולאמץ חוקה נוקשה ודמוקרטית.

יניב רוזנאי הוא פרופסור חבר במרכז הבינתחומי הרצליה