"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ממשלה צנועה - ברוח התקופה

,עודכן

הרכבת הממשלה ה־33 נשלמת והולכת. לאחר שיסתיים המשא ומתן הארוך והמתיש, המלא בספקולציות והרווי חשדנות בין השותפות לקואליציה, ילכו שרי הממשלה החדשה אל בית הנשיא לצילום התמונה המסורתית, בכפוף לאמון הכנסת. תילי תילים של מילים נכתבו על הסתירות ועל הניגודים של מרכיבי הממשלה, ולא אחת אף עלתה האפשרות כי אנו עלולים להידרש לבחירות חדשות. ואולם גם הנבחרים החדשים ידעו כי זו אינה העת למערכת בחירות נוספת. כי בשעה שמדובר בקיצוץ של עשרות מיליארדי שקלים בתקציב המדינה הקרוב, בחירות הן דבר מיותר, וכי העם אמר את דברו. לפיכך הסכימו ראשי המפלגות להתפשר בכמה סוגיות שאותן ראו כעקרוניות, וראוי לשים דגש תחילה על הצמצום הניכר במספר השרים.

על פי המסתמן, מספר השרים בממשלה החדשה יעמוד על 20, כולל אפשרות לסטייה קלה עד הרגע האחרון. זהו מספר נמוך בצורה ניכרת מהממשלה היוצאת. בדור האחרון השתרשה נורמה שככל שמפלגת השלטון המרכזית בעלת מספר מנדטים מועט, כך מספר השרים עולה בצורה ניכרת. זאת בשל התלות של אותה מפלגה בשותפות האחרות להשלים קואליציה של 61 חברי כנסת. ראשי הממשלה שעמדו בראשות מפלגות השלטון שהצטמקו ביקשו לצרף עוד ועוד מפלגות כדי ליצור קואליציה רחבה, אשר מרכיביה לא יאיימו על שלמותה. המשמעות: תשלום פוליטי גבוה.

כך, למשל, ממשלתו הראשונה של אהוד ברק מנתה 25 שרים הואיל ומפלגתו זכתה ב־26 מנדטים בלבד. המצב הוקצן עת הקים אריאל שרון את ממשלתו הראשונה ב־2001 - לליכוד היו 19 מנדטים בלבד, והוא נאלץ להגדיל את מספר השרים. שנתיים לאחר מכן, כשהליכוד זכה בסופו של דבר ב־38 מנדטים, קטן מספר שרי הממשלה. המגמה חזרה על עצמה גם בבחירות לכנסת ה־17 ולכנסת ה־18.

בהקשר הזה לא יהיה מופרך לומר כי הישגה הראשון של ממשלת נתניהו השלישית הוא מספר השרים המצומצם שבה. שהרי כבר במהלך מערכת הבחירות האחרונות עלתה הדרישה לא רק מאזרחים, אלא גם מגופים שהתאגדו, לבטל את הוצאות הממשלה המיותרות. צמצום מספר השרים לא היה פשוט והוא ראוי לציון, שהרי כמה מהשרים האחרונים ייאלצו לוותר על כיסאותיהם, ובעבור פוליטיקאי מדובר בפרידה קשה (ההטבות, המעמד, ובעיקר - הכוח להשפיע). זאת ועוד, חברי הכנסת הצעירים של הליכוד שהגיעו למקומות גבוהים בפריימריז, ושביקשו ליישם את האידיאולוגיה שבה הם מאמינים, נאלצו גם הם להבין שגודל השעה מחייב אותם לוותר ולהשקיע את מאמציהם בכנסת כחברים במשכן.

אחד המראות השליליים המזוהים ביותר עם ממשלה רחבה הוא שולחן הממשלה השני במליאת הכנסת. בימים הקרובים, אם אכן ייחתמו כל ההסכמים על הקמת הממשלה החדשה, יעמלו העובדים במשכן להזיזו ממקומו אחר כבוד אל המחסן. הדבר מעורר תקווה שהוא לא יחזור לשם לעולם. ובנוגע לממשלה המצומצמת? הרי עכשיו היא תוכל להתפנות לעסוק באתגרים הרבים המצפים לה, ויש לקוות שבעוד ארבע שנים נוכל לומר שהיא הוכיחה כי לא רק היתה קטנה, אלא גם יעילה.

הכותב הוא מרצה במרכז הישראלי להכשרה פוליטיתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי ורד חזן

מנהל אגף ההסברה וקשרי חוץ של הליכוד

כדאילהכיר