"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניקיון המערכת חשוב רק לימין?

,עודכן

מה היה קורה אם במדינה דמוקרטית היה מתגלה שהמשטרה חברה לתביעה הכללית בניסיון להפליל ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי, וכבר במהלך הדיון הראשון בבית המשפט הקנוניה הזאת היתה נחשפת? מה היה קורה אם היינו שומעים על מדינה דמוקרטית, שבה המשטרה משחירה באופן מכוון את החלק שעלול להפליל אותה, ואז מגישה את הפרוטוקולים המושחרים בבית המשפט? ומה היינו חושבים על מדינה שבה ראש התביעה הכללית לא מצא שום פגם בחקירה שנועדה להדיח עד ולדובב אותו לשקר נגד ראש הממשלה? ואם הוא לא מצא פגם, אז מדוע המשטרה השחירה את העקבות מהפרוטוקולים?

האם היינו חושבים שמדובר עדיין במדינה דמוקרטית? יכול להיות שכן, כי גם במדינות דמוקרטיות יש פרשיות שחיתות מסואבת בתוך מערכות אכיפת החוק. אבל איך היינו מכנים מדינה שבה הדבר נחשף בבית המשפט, ובכל זאת שום גוף חדשותי לא מזכיר את רעידת האדמה הזאת? אפילו לא במרומז, אפילו לא אחרי התחזית. ואנחנו צוחקים על מגישי החדשות הכנועים של צפון קוריאה? האמת היא שאנחנו לא צפון קוריאה, אבל במובן אחד מצבנו גרוע יותר - כאן חזות הדמוקרטיה המתעתעת היא האופיום להמונים.

אזרחי ישראל מאמינים למיצג השווא הדמוקרטי, מכיוון שהממשלה ומי שעומד בראשה מותקפים על ידי "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" כל הזמן. מה שהם לא יודעים הוא שהמאפיינים הטוטליטריים, המושחתים, בעלי הגוון הפשיסטי (איך עוד אפשר לכנות מדינה שבה המשטרה מייצרת הפיכה שלטונית נגד מנהיג נבחר), לא נמצאים בבלפור, אלא במערכת אכיפת החוק.

וזה אפילו חמור יותר ממה שנדמה, כי אפשר היה לחשוב שהתקשורת הישראלית מתחמקת, מטשטשת, מעלימה או מסתירה את הפשעים שהתבצעו כאן כדי להפליל ראש ממשלה, אבל זה לא הסיפור כאן.

השבוע ראיינה רינה מצליח את יו"ר האופוזיציה ואמרה לו כמעט מבלי משים, שאי אפשר לומר שבני גנץ לא עשה דברים חשובים וטובים בממשלה. עובדה, הוא מנע את הניסיון לחקור את ניגודי העניינים של השופטים. למה זה נחשב לדבר טוב או ערכי? אם שופטי ישראל ונשיאת העליון בפרט אכן חטאו בניגוד עניינים, שיקרו כשנשאלו על כך ונתפסו בשקר - באיזה יקום זה נחשב טוב לטשטש את זה? למה רינה מצליח מציבה את ההגנה המוחלטת על השופטים האלה כהישג ערכי ראוי לשבח? האם התנגדות למערכת משפט מסואבת הפכה לסממן ימני? האם התנגדות לשקרים ולמניפולציות של המשטרה היא אינטרס ימני בלבד? האם השאיפה למערכות חוק תקינות, מוסריות ואתיות היא איזה באג בפיצ'ר הימני? ומה עם השמאל? ובכן, על פי רינה מצליח, לא רק שהשמאל לא מוכן לחקור את השחיתות, הוא גם מריע למי שמונע את חקירתה.

המשטרה, הפרקליטות והשופטים יכולים להמשיך בשלהם, התקשורת תדאג להעלים ראיות מאזרחי ישראל, ועוד תתגאה בזה כאילו מדובר בערך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר