ברית של חשדנים

הקואליציה ההולכת ומוקמת היא ברית של חשדנים. לכן מרכיביה רודפים אחרי זנבם. במקום לצעוד ישירות אל טקס ההשבעה של הממשלה, הם קרבים אל היעד בתנועה מעגלית איטית.

יאיר לפיד רשם הישג בחלצו מנתניהו נכונות להסתפק בממשלה בת 21 שרים, כולל ראש הממשלה. אך נתניהו דחק את לפיד לפינה כשהשיג את הסכמתו להעניק לליכוד ביתנו רוב מוחלט (12 שרים), ללא כל השוואה לכוחו הפרלמנטרי.

מדוע הסכימו לפיד ונפתלי בנט להישאר במיעוט נחות בניגוד למצב הפרלמנטרי? שלושה הסברים: יש להם די הישגים בהדירם את החרדים מהממשלה ובתוחמם אותה ל־21 במקום 30 שרים; יש אפשרות ששגו, ובעוד שנתיים - כאשר הקואליציה תיקלע לעימותים פנימיים, אבל מרכיביה טרם ירצו לפרקה - ימצאו עצמם במצב של מיעוט נצחי, והתקשורת תדרבן אותם במלמד־הבקר לפרוש, ותלעג להם מדוע הם מקבלים את הכרעת הרוב הקואליציוני.

אפשרות אחרונה היא שלפיד ובנט אינם להוטים למנות שרים כה רבים ממפלגותיהם, שנבחרו זה עתה. זה מחזק את מנהיגותם מבית.

העייפות והלאות צוברות משגים. הבית היהודי ישגה אם ימיר את משרד השיכון במין תיק בדיוני של "התיישבות", שאין לו מעמד ומסורת ותקציבים. משרד "התיישבות" הוא תיק וירטואלי, דמיוני. אם הוא מוותר על שר רביעי, יש טעם כי יחזיק בתיק השיכון לטובת אורי אריאל בלי להסכים לנתק ממנו את מינהל מקרקעי ישראל למען משה כחלון. כפי שנאמר אמש בטלוויזיה - משרד השיכון בלי מינהל המקרקעין הוא כמשרד הביטחון בלי צה"ל.

המאבק העיקרי מתנהל עדיין סביב משרד החינוך. לפיד תובעו בעבור הרב שי פירון. הליכוד מתעקש שיישאר בידיו, אם כי כמה מעמיתיו של גדעון סער לוטשים את עיניהם לרשתו. יש עתיד רוצה את משרד הפנים, שעשוי לסייע לה להקים תשתית מפלגתית ברחבי הארץ. המחיר הוא השארת החינוך בידי סער, בתנאי שהשר הוותיק יממש את תוכנית לימודי הליבה. הדעת נותנת כי סער יישאר על כנו, לרצונם של השותפים הקואליציוניים לא פחות מאשר לבקשת חבריו.

בפועל הליכוד אינו מצרף ח"כים צעירים לממשלה, ולא ברור עד כמה יחדש את פניו בלשכות של סגני השרים, ובעיקר נקלע למחסור בתיקים משמעותיים. רק שהשותף מישראל ביתנו מסרב להיחלץ ולסייע לליכוד. נראה כי כמה מראשיו ומשריו טרם הפנימו בתודעתם כי ביום הבחירות ב־22 בינואר הפסיד הליכוד רבע מכוחו. צריך להתרגל לאריתמטיקה.