"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה מספרים נתיבי הקורונה

,עודכן

נגיף הקורונה אינו מכיר בגבולות, וקצב ההדבקות בו שובר בכל יום שיאים חדשים. עובדה היא כי גם סגירה של מעברי הגבול ומניעת כניסה של זרים לא הצליחו לעצור מבעדו להגיע אל כל רחבי העולם.

בין היתר, הנגיף עשה את דרכו לאיראן, מוקד התפרצות המחלה הראשון במזרח התיכון. איראן קשרה עצמה, כידוע, בציר של רשע אל לבנון וחיזבאללה, אל סוריה של בשאר ואף אל תימן. בנתיבים שבהם העבירו האיראנים לבעלי בריתם טילים ואמצעי לחימה, סיוע כספי ואף מתנדבים, עברו עתה נגיפי הקורונה. לבנון הפכה למוקד השני במזרח התיכון, ובעקבותיה הלכו גם תימן ואף סוריה.

שרטוט נתיבי הפצת המחלה הוא, אפוא, יותר מתחקיר אפידמיולוגי. יש בו כדי לספר סיפור עם השלכות מדיניות וביטחוניות. סיפור שכזה נחשף בשבוע שעבר בין דפיו של דו"ח מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, שביקש לעמוד על דרכי הפצתו של הנגיף ברחבי ישראל.

מתברר כי התפרצות של התחלואה ביפו, שעליה דווח כבר לפני כחודש, הובילה בעקבותיה להתפשטותו של הנגיף אל ריכוזי הבדואים בנגב, שהפכו לאחד ממוקדי המחלה המשמעותיים בישראל. משם המשיך הנגיף להר חברון והעפיל אל חברון, רמאללה, ואף שכם וסביבותיה. משם עבר אל יישובי המשולש מן הצד הישראלי של הקו הירוק.

אין מדובר בהשערות או בניחושים, אלא בתוצאות של חקירות אפידמיולוגיות שנעשו לחולים מאומתים, ושחשפו את קשרי הגומלין בין האוכלוסיות באזורים אלו - קשרי משפחה ומסחר המביאים, למשל, את הבדואים מן הנגב אל הר חברון ואת ערביי המשולש אל תוככי יהודה ושומרון. על רקע זה אין פלא כי במחצית מן המקרים שנבדקו בכפרי המשולש, היה מקור ההדבקה ביישובי הבדואים בנגב. זו גם הסיבה לעלייה הדרמטית בתחלואה בשטחי הרשות הפלשתינית, שהחליטה לאסור כניסת אזרחים ערבים מישראל לשטחה.

מדובר בראש ובראשונה באתגר בריאותי, משום שקשה לפקח על מילוי הנחיות משרד הבריאות בתוך שטחי הרשות. אבל נתיבי הקורונה מלמדים על מערך קשרים שצריך להטריד גם מבחינה ביטחונית, שהרי נתיבי סחר וקשרים משפחתיים - וכיום נתיבי הפצת קורונה - יכולים להפוך גם לכאב ראש ביטחוני.

בה בעת מלמדים נתיבי הקורונה כי הקו הירוק, שבו נתלים עדיין רבים בישראל ומחוצה לה, נמחק למעשה - ובפועל אינו קיים. לא רק בשל מפעל ההתנחלויות, אלא גם משום שערביי ישראל והפלשתינים מצביעים ברגליים בעד מרחב אחד פתוח לקשרי משפחה וכלכלה. הקורונה לא גילתה לנו את אמריקה; היא פשוט משקפת עובדת חיים שיש מי שמנסה להתעלם ממנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר