"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תמהרו להספיד את טראמפ

,עודכן

לכאורה, הכל לרעתו. משבר הקורונה, שהטיפול בו סופג ביקורת; המחאה ומהומות הגזע, שפרשנים מסוימים מייחסים ל"קריסה חברתית" של שלהי שלטונו; ולבסוף הסקרים, שבשלב זה מעניקים יתרון משמעותי ליריבו, ג'ו ביידן.

כדאי להזכיר: ביום 03.06.16, פחות או יותר בעיתוי המקביל לפני הבחירות הקודמות, פורסם סקר של רויטרס, שהעניק להילארי קלינטון 45 אחוזי תמיכה מול 35 בלבד לטראמפ. על בסיס נתונים אלה וסקרים נוספים שררה תמימות דעים בקרב פרשנים: קלינטון תנצח בבחירות. התוצאה, כידוע, היתה שונה. כמו אז, גם עתה עשויים לא מעט אמריקנים להצביע לטראמפ אף שאינם תומכים בכל דבריו ומעשיו. רבים אף מדווחים שהנשיא מעורר בהם מבוכה. עבור אלה, התבוננות במראת הצבעתם אינה חוויה מרנינה, ולכן אינם ששים לחלוק אותה עם הסוקר המזדמן. אך גם הם יודעים: סקרים אינם משנים מציאות, בחירות כן.

למרות נתוני הפתיחה, מוקדם להספיד את טראמפ. רבים עשויים לשוב ולהצביע לו, והסיבה תהיה בהקצנה של המציאות שהם רואים לנגד עיניהם: קריסתה של תרבות התקינות הפוליטית. רבים קצו בניסוחים המתייפייפים, באמירת "הדבר התקין" על פני הצבעה על האמת הפשוטה. תופעת טראמפ היא בעיקרה הצבעת מחאה נגד השיטה הפוסט־ליברלית, שבה המוטו המרכזי הוא אסתטיקה ולא כנות, העמדת פנים ולא אותנטיות. דיקטטורה מחשבתית באצטלה של ליברליות.

נכון, תרבות הפוליטיקלי קורקט נולדה מתוך שאיפה לתיקון חוליים חברתיים כגון גזענות או אפליה מגדרית. היא ביקשה ליצור סטנדרטים של שיח נקי משיפוט ומפגיעה בקבוצות שנחשבות מוחלשות או מודרות. אלא שבעיני קהלים שונים, משטר התקינות הפוליטית כונן תרבות שיח צבועה, ובעיקר מלאכותית.

מחאה לגיטימית הופכת, בחסות פוליטיקאים מיומנים, למופע של ונדליזם, השחתת רכוש וניפוץ סיטונאי של מונומנטים היסטוריים. בזמן שעשן מיתמר מעל חנותו של סוחר קשה יום מאריזונה (לאחר שהוצתה בידי "מוחים" כחלק מהדרישה ל"צדק חברתי" ו"שוויון"), מגיחים לפתע דבריו המלוטשים והתלושים של הנשיא לשעבר ברק אובאמה: "אתם יכולים ליצור נורמליות חדשה, הוגנת, שמעניקה לכולם הזדמנות ושנוהגת בכולם באופן שוויוני ושמגשרת בין אנשים במקום לפלג ביניהם". לרבים באמריקה נמאס מחוקי הדיבור התקין והמילים היפות, ומול המסרים המהונדסים וה"נכונים" הם מעדיפים מנהיג שתוכו כברו.

וזה מה שטראמפ נותן: לא תמיד מדויק בפרטיו (בלשון המעטה), מגושם, אמוציונלי, בוטה ומעליב. אבל, ובכך העיקר: התוצר הוא אותנטי. What you see is what you get. בעידן שבו כנות פשוטה היא כה נדירה, האמריקני הממוצע יודע להעריך. משום כך הוא בחר בו, ומשום כך הוא צפוי לבחור בו שוב. בבחירה המרה שבין המביך והבוטה אך האותנטי לבין הפוליטיקלי קורקט המתחסד והמאוס, רבים עשויים לשוב ולהצביע בעד הנגד. זה קרה ב־2016, זה עשוי לקרות שוב גם ב־2020.

ד"ר דותן רוסו הוא עורך דין, מרצה למשפט ולפילוסופיה ב־Red Deer College בקנדה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר