אירופה מתלבטת בסוגיית הסנקציות על ישראל

מדינות האיחוד האירופי מתלבטות באשר להתייחסותן לסיפוח שטחים בגדה המערבית. מבחינתן גם סיפוח קטן עלול להוביל לסיפוח גדול, ושני המקרים - בעיניהן - כטריפה בעיני שומר כשרות: אין היתר לאכול בשר חזיר, גם לא כזית.

דילמת הסנקציות. כוחות פרו־רוסיים בקרים // צילום: רויטרס

הפיל שבחדר הוא הסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות סיפוח חצי האי קרים. כל מדינות האיחוד ממשיכות בהן, ובשיחות המנהיגים חוזרת ועולה השאלה איך ניתן יהיה להצדיק אי־הטלת סנקציות דומות על ישראל במקרה של סיפוח. פגיעת הסנקציות בכלכלה הרוסית אינה מבוטלת, אבל זהו עונש המכאיב גם למי שמפעיל אותו, ולכן יש מדינות המעלות את האפשרות שלא להעניש את ישראל על סיפוח, כדי להסיר את הסנקציות מרוסיה. המדינות המעוניינות להמשיך במשטר הסנקציות, והן הרוב המוחלט, מתנגדות לכך נחרצות. אבל כיוון שרובן מעדיפות שלא להטיל סנקציות על ישראל, אלא במצב קיצון, הכרה במדינה פלשתינית מתגבשת בקרבן כ"עונש" הולם.

מנהיגים המשוחחים עם נתניהו בניסיון להניאו ממהלך הסיפוח ולשכנעו לפתוח במשא ומתן, לאו דווקא על בסיס תוכנית טראמפ, שומעים ממנו אמירה חד־משמעית שלפיה הבסיס היחיד לשיחות בעתיד יוכל להיות "תוכנית המאה".

מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי, תשע הכירו במדינה הפלשתינית מאז הוכרזה על ידי אש"ף ב־1988. חלק מהן עשו זאת כשהשתייכו לגוש הסובייטי, וכיום נחשבות לגורמים היותר פרו־ישראליים באיחוד, אך בשום שלב לא משכו את הכרתן ההיא.

בהנחה שלא תתקבל החלטה מוסכמת על האיחוד באשר להכרה במדינה הפלשתינית, ההערכה היא שגם אם ישראל תספח חלק מן הגדה, כמה מן המדינות ישקלו לעשות זאת בנפרד כפי שקרה עד כה. אם אכן זו תהיה התמונה, המשמעות תהיה חיזוק משמעותי לטיעונים הפלשתיניים מול בית הדין הפלילי הבינלאומי (ה־ICC), כי שטחה של הגדה המערבית אינו נמצא במחלוקת, אלא מדינה ריבונית, וכי כל סיפוח מתוך שטח זה כמוהו כסיפוח קרים.

הכרה אירופית במדינה פלשתינית בגבולות 67' תחזק את הטענה כי על שופטי ה־ICC לקבל את הטיעון שיש לדון בפנייה הפלשתינית אל בית הדין בנושא הקמת ההתנחלויות בגדה המערבית, ובעתיד - כנגד הסיפוח, אם יתממש - ולקבוע כי מדובר בפשעי מלחמה, שבגינם ניתן יהיה להאשים ישראלים המעורבים במישרין בפעילות זו. על רקע זה מתקיימות שיחות בלתי רשמיות בין גורמים ישראליים רשמיים ובין גורמים אירופיים רשמיים, שבהן מבהירים הראשונים שסנקציות עדיפות בעיניהם על הכרה אירופית במדינה הפלשתינית. חד וחלק.

הבנת את זה, ברוך? בינואר נדמה היה שהימין השיג את מבוקשו, וכי ארה"ב של אמריקה מוכנה להציע פתרון מוצלח לסכסוך. נדמה היה שממשלת נתניהו הוכנסה, כאותו ילד, לחנות השוקולד, וכי היא רשאית לבחור כל אשר תרצה מתוכה. בעיצומו של משבר הקורונה התברר שבעל חנות השוקולד מציב תנאים, נבהל מעט מתגובות העולם הערבי, ומוכן לתפריט דיאטטי הרבה יותר. נתניהו איננו רוצה להיראות כמי שלא הבין מה הוצע לו מלכתחילה, והוא מוכן להסתפק בסיפוח זוטא כדי ליצור מצג שווא כאילו הצליח להשיג את מבוקשו אצל מנהיג העולם החופשי, המקרטע בדרך לקלפי. גם סיפוח זוטא עלול לקלוע את אירופה למצב שבו היא מבקשת להוכיח שאין היא נוהגת איפה ואיפה בסיפוח קרים ובסיפוח הגדה, ולהוביל אותנו אל ה־ICC בהאשמות לא פשוטות. הכל בגלל מסמר קטן ומיותר.