הפוך, ישראל, הפוך

בראיון שהעניק למתי טוכפלד ב"ישראל השבוע", המשיך שר האוצר, ישראל כץ, במגמת ההסתמכות על פקידי האוצר. דומה שכץ מכיר בעוצמת המשבר, ימים שבהם מתחוללת מלחמה בריאותית אבל בעיקר כלכלית. אבל משום מה, הוא מדבר הרבה על תוכניותיו לעתיד, ולא עוסק במצוקות הכלכלה העכשווית. בהשאלה מעולמות אחרים לגמרי, הגיע הזמן לומר: שר האוצר צריך להילחם על הכלכלה העכשווית כאילו אין עתיד, ולגבש תוכניות לעתיד כאילו אין משבר אקוטי ברגעים אלה ממש.

אין להתפלא על כץ. פקידי האוצר - ונראה שהם מנווטים את המדיניות בפועל - אינם מתוכנתים לתת. להפך, ה"גרושניקים", כפי שמכנים אותם בחוגים הללו, עוסקים בשכלול השיטות לשאוב עוד ועוד מהציבור. את הדנ"א הזה אי אפשר לשנות, ולכן צריך לעקור אותו.

אתה מכריז בראיון על מלחמה בחברות הגדולות, אבל חברות הענק הן הנהנות הגדולות מההחלטות הראשונות שלך, במיליארדי שקלים. הדוגמה המובהקת היא מענק ה־6 מיליארד "לעידוד התעסוקה" - כלומר לחזקים. המקרה של הראל ויזל וחלוקת הדיבידנדים בפוקס האיר את הממד הבעייתי בתוכנית חלוקת המענקים מבית היוצר של פקידיך. אפקטיבית, על פי אנשי האוצר עצמם, רק כ־70 אלף מובטלים יחזרו למעגל העבודה בזכות תוכנית ה־6 מיליארד. זהו נתון מגוחך.

בגרמניה, באנגליה ובעוד מדינות, כולל ארה"ב, הבינו שאנו במצב שבו נדרשת הזרמת כספים אדירה למשק. שינוי גישה כזה נחוץ, ובדחיפות, גם בישראל.

כץ, השר כץ, זה הזמן להוציא, לא לשמור. זה הזמן לשים על השולחן תוכניות שייתנו תקווה לנפגעים מהמשבר, למפוטרים, למי שלא הוחזרו מחל"ת, ובעיקר לעצמאים. הם לא צריכים תרחיש אופטימי לעתיד הרחוק, אלא סיכוי ריאלי למחר בבוקר. היאבק על מענקים חודשיים נדיבים לעצמאים. הילחם על החייאת המשק ועל חיי היום־יום של הישראלים. צריך לפשט באופן דרסטי את הביורוקרטיה, להעביר מענקים לעסקים דרך הבנקים בערבות מדינה או דרך הביטוח הלאומי - בידיעה שהם רק צינור. את ההחלטה תיתן המדינה, את הבדיקות אפשר לדחות לאחר כך. קודם כל להזרים חמצן - ואם מישהו ניצל לרעה את המצב - ימוצה איתו הדין מאוחר יותר.

בישראל דחפו פקידי האוצר לקיים בדיקות זכאות דקדקניות וארוכות, ובכך לעכב או לעצור את ההזרמות, כי זה החינוך שלהם. אבל הכל מתחיל בתפישסה של שר האוצר מלמעלה, והשאלה היא מי הוא שר האוצר ומה משנתו. עד עתה, דומה ששר האוצר הוא ראש אגף התקציבים, שאול מרידור. כעת הגיע זמנך, כץ, לשים ידיים על ההגה. השבועיים הקרובים יראו אם פניך להצלת המשק או שהעדפת להישאר באזור הנוחות ולהימנע ממאבק פרונטלי בפקידים שמנהלים את מדיניות האוצר בישראל.